חוקרים במיקרוסופט ניתחו מעל 200,000 שיחות אמיתיות של משתמשים עם הצ'אט-בוט Copilot של החברה כדי למפות אילו מקצועות צפויים להיות הכי מושפעים מאוטומציה ובינה מלאכותית. מהמחקר עולה כי מתורגמנים, מתרגמים, היסטוריונים, דיילי נוסעים, נציגי מכירות וכותבים/סופרים נמצאים בראש רשימת התפקידים שלהן סיכון גבוה במיוחד. בתחום זה גם נכללים תפקידי שירות לקוחות, מפעילי מענה טלפוני, מתכנתים־CNC, כרוזים וסוכני כרטיסים.
מנגד, עבודות הדורשות נוכחות פיזית ומיומנות ידנית, כמו מפעילי מחפרים, מפעילי גשרים (מקצוע הרווח יותר בחו"ל, פחות בארץ), עובדי ייצור במפעלי יציקה, תחזוקת מסילות ברזל, וכן תפקידי סיוע רפואי (כמו עוזרי סיעוד, מטפלים ומדללי דם) - נמצאות ביתר בטיחות ואינן צפויות להיעלם. כך למשל נכתב: "צ'אט-בוט AI יודע להיות מתרגם לא רע – אבל לא מסוגל לחפור נהר.”
ד"ר קיראן תומלינסון, שהוביל את המחקר, הסביר שפותחה שיטה למדידת "מדד ישימות AI" לכל מקצוע, לפי רמת שביעות הרצון והתשובה שהצ'אט-בוט נתן לאנשים שפנו אליו בתחומים שונים. המחקר מפריד בין משימות שהבינה מסוגלת לבצע היטב (איסוף מידע, כתיבה, תקשורת) לבין כאלו שנדרש בהן מגע אנושי־פיזי.
פערים מפתיעים לפי סוגי תפקידים
המסקנה העיקרית היא שלאוו דווקא עבודות כפיים בסיכון, אלא דווקא תפקידים "לבנים" (כגון מחקר, כתיבה ותקשורת) שנחשבו בעבר לבטוחים. מקצועות שדורשים תואר ראשון ומעלה דווקא הראו התאמה גבוהה יותר ליכולות ה־AI, אך מתברר שאין מתאם מובהק לרמת ההשכלה.
לא כל מקצוע צפוי להיעלם
החוקרים מזהירים מפני קפיצה למסקנות נמהרות: גם כאשר AI מצליח לעזור בביצוע חלק מהמשימות, הוא לא מחליף את כל התפקיד. הם אף מזכירים את הדוגמה מהעולם הבנקאי: כניסת הכספומטים לא העלימה את מקצוע הבנקאי (טלר) בבנק, אלא הציבה אותו בעמדות חדשות של קשרי לקוחות.
ועדיין, העובדות בשטח מדאיגות: מיקרוסופט עצמה פיטרה השנה אלפי עובדים, כאשר 40% מהקיצוצים בהנדסה יוחסו לאינטגרציה של טכנולוגיות AI. אז למעשה, קשה לומר מה יהיה.
0 תגובות