פרשת שיתוף הפעולה הטכנולוגי בין ענקית החיפוש גוגל לבין מערכת הביטחון הישראלית עולה מדרגה ומגיעה עד לפתחה של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). מסמכים פנימיים חדשים, שנחשפו לראשונה בדיווח נרחב של ה-Washington Post, מעלים סימני שאלה נוקבים לגבי מעורבותה של החברה בפעילות מבצעית בשטחי עזה.
על פי תלונה שהגיש עובד לשעבר בגוגל, בשנת 2024 התקבלה פנייה למוקד התמיכה הטכני של החברה מכתובת דוא"ל רשמית של צה"ל. הפנייה לא הייתה שגרתית: המהנדסים הישראלים ביקשו סיוע בניתוח צילומי אוויר לצורך זיהוי אובייקטים מורכבים, בהם כלי רכב משוריינים, חיילים וכלי טיס בתוך וידאו שהופק מכטב"מים.
המסמכים מעידים כי אנשי צוות בחטיבת הענן של גוגל לא הסתפקו במענה טכני יבש, אלא סיפקו הצעות לשיפור המודל ואף ערכו בדיקות פנימיות כדי להפוך את טכנולוגיית ה-Gemini למדויקת יותר עבור הצרכים הצבאיים. זאת, בעוד שעקרונות האתיקה של גוגל אוסרים במפורש על שימוש בבינה מלאכותית למטרות נשק או מעקב המפר נורמות בינלאומיות.
האשמה: "סטנדרט כפול ומצג שווא למשקיעים"

200 רגל מתחת לסלע: הלקח שהפתיע את הפנטגון
מגיש התלונה, שביקש להישאר בעילום שם, טוען כי גוגל מפרה באופן בוטה את "עקרונות האתיקה" שהיא עצמה קבעה. לדבריו, בעוד שהחברה מציגה כלפי חוץ מדיניות מוסרית קפדנית, המציאות המבצעית בשטח הייתה שונה בתכלית, מה שמהווה הטעיה של המשקיעים והרגולטורים.
בגוגל דוחים את הטענות בנחרצות ודובר החברה הבהיר כי המענה שניתן לצה"ל היה "כללי בלבד", בדומה לשירות הניתן לכל לקוח המשתמש במוקדי התמיכה. החברה אף סיפקה נתון מפתיע כדי להדוף את הביקורת: לטענתה, החשבון המדובר מוציא "מאות דולרים בודדים בחודש" בלבד – סכום שלדבריהם הופך כל טענה לשימוש צבאי נרחב או משמעותי לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית.


רקע: מלחמת הבינה המלאכותית
הפרשה הנוכחית מתרחשת על רקע מרוץ עולמי מתגבר בתחום הבינה המלאכותית. כידוע, גוגל מתמודדת עם מתחרים חזקים כמו OpenAI, שלאחרונה החלה לשלב תוכן ממומן ב-ChatGPT למרות התנגדות קודמת. מנכ"ל גוגל דיפמיינד, דמיס הסאביס, הכריז בפורום הכלכלה העולמי בדאבוס כי לחברה "אין כל תוכניות" להכניס פרסומות למערכת ה-Chatbot שלה, ג'מיני.
בנוסף, גוגל התמודדת לאחרונה עם פרשת ריגול חמורה כאשר לינווי דינג, מהנדס תוכנה בכיר לשעבר, הורשע בהעברת סודות טכנולוגיים לסין. דינג העלה למעלה מ-2,000 דפים של מידע קריטי וחסוי על ארכיטקטורת שבבי ה-TPU וה-GPU – הליבה הטכנולוגית מאחורי מודלי השפה הגדולים של גוגל.
הפרשה הנוכחית מעלה שאלות מורכבות על האיזון בין חדשנות טכנולוגית לבין אחריות מוסרית. עבור הקהילה החרדית בישראל, המעורבות הטכנולוגית בפעילות ביטחונית מעוררת גם שאלות הלכתיות ואתיות בנוגע לשימוש בכלים מתקדמים להגנת עם ישראל, תוך שמירה על ערכי התורה והמוסר.

יצוין כי רשות ניירות ערך האמריקאית טרם הגיבה רשמית לתלונה, והפרשה צפויה להתפתח בימים הקרובים. עוד יעודכן.






0 תגובות