לאחר יותר מעשור של ציפייה דרוכה, הזמר והיוצר יידל ורדיגר, בנו של אגדת הזמר החסידי מרדכי בן דוד, משיק את אלבומו החדש והמדובר, "הוא ולא אחר". אלבום זה, המגיע לאחר הפסקה ארוכה, מסמן אבן דרך משמעותית בקריירה המוזיקלית של ורדיגר, ויוצריו מקווים כי ישאיר חותם בעולם המוזיקה החסידית. בריאיון מיוחד באולפן 'כיכר השבת', חושף ורדיגר את הסיפור שמאחורי האלבום, את האתגרים שבדרך, ואת התובנות שצבר לאורך שנות יצירה עשירות.
אחת השאלות המרכזיות שעולות בריאיון היא מדוע לקח עשור שלם להוציא את האלבום החדש. ורדיגר מסביר כי התהליך היה מורכב וכלל מספר גורמים מרכזיים: "למצוא את השירים הנכונים... כל שיר כמעט שקיבלתי היה נשמע לי כמו סלט של עוד שירים". הוא הדגיש את החשיבות של מציאת חומרים מקוריים ואיכותיים, כאלה שיבלטו בנוף המוזיקלי הקיים. בנוסף, ורדיגר מציין פרויקטים אישיים ומשפחתיים רבים שדרשו את זמנו ומרצו: "הרבה פרויקטים בין לבין, בשביל אבא שלי, בנייה של הבית שלי, בנייה של הבית של הבת שלי. היה מיליון סיבות של עיכובים".
למרות העיכובים, ורדיגר עומד על כך שהתוצאה הסופית מצדיקה את ההמתנה: "לי יותר חשוב הפרויקט שיצא טוב, מאשר לעמוד בלוח זמנים". הוא מאמין כי ההשקעה והזמן שהוקדשו לאלבום ניכרים באיכותו, וכי האלבום החדש הוא מתנה לקהל המאזינים שחיכה בסבלנות. הוא אף מציין כי בעולם המוזיקה המשתנה במהירות, יש צורך מתמיד לחדש ולשפר, ולכן שירים שנוצרו בתחילת התהליך, עברו שיפוצים והתאמות כדי להישאר רלוונטיים גם לקראת צאת האלבום.
סינגלים מול אלבומים: דילמת היוצר
הריאיון נוגע גם בדילמה המודרנית של אמנים בעולם המוזיקה: האם להתמקד בהוצאת סינגלים תכופים או להשקיע באלבומים מלאים. ורדיגר מודה כי הוצאת אלבום שלם, המכיל 14 שירים במקרה זה, היא משימה כבירה: "אולי אני צריך לעשות יותר סינגלים, כי עד שאני אמצא עשרה, שניים עשרה שירים טובים... זה המון המון זמן, המון המון עבודה, המון כסף, המון כוחות".
הריאיון מתייחס בהרחבה גם למורשת המשפחתית ולמערכת היחסים המיוחדת בין יידל לאביו, מרדכי בן דוד, הנחשב לאחד מגדולי הזמר החסידי בכל הזמנים. יידל החל את דרכו המוזיקלית בגיל צעיר מאוד, כשהשתתף באלבומיו של אביו. הוא מציין, כי אביו היה מעורב מאוד בהפקות הראשוניות שלו: "אבא שלי עשה את כל ההפקה באלבומי הראשון".
עם השנים, התהפכו היוצרות, ויידל החל להיות מעורב כמפיק בהפקות של אביו. הוא מתאר את הדינמיקה המורכבת אך הפורייה: "גם כיום, אני מעביר דרכו כמעט הכל, הוא מביא לי רעיונות. כל מה שנוגע לפירוש המילים, הוא מדייק מאוד... יש הרבה פעמים בשירות ובמנגינות, שזה פשוט לא עובד טוב עם פירוש המילים, המילים לא מתחברות נכון, ואבא עוזר בזה". כשנשאל על היחסים המקצועיים-אישיים האם הוא חש יותר כבן או יותר כמפיק, הוא משיב בפשטות: "שניהם", כלומר, הוא פועל גם כבן וגם כמפיק מקצועי. הוא מכיר בגדולתו של אביו: "אני חושב שכולם יודעים שיש אחד כמוהו, וזהו, אז גדלתי עם זה מגיל צעיר, הזיכרנות הראשונים היו אולפנים ומוזיקה ואיך לעשות מוזיקה... אני לומד ממנו כל הזמן. מה שיש לו אין לאף אחד, ואני לא מצפה שיהיה לי אף פעם".
הוא רואה את עצמו כמי שלוקח את הזמן, משפץ, משפר ומוציא משהו מבריק יותר, תוך כדי למידה מתמדת מאביו.
אבולוציה במוזיקה החסידית: אז והיום
יידל ורדיגר משתף את תובנותיו לגבי השינויים שחלו במוזיקה החסידית לאורך שלושים שנות פעילותו. הוא מציין כי בעבר, הכלים היו מצומצמים יותר: "פעם היה לך רק את התופים, גיטרה, בס, קלידים. והמון חצוצרות וכינורות, והכל אותם נגנים, אותם הסאונדים". היום, לעומת זאת, האפשרויות הטכנולוגיות והמוזיקליות רחבות הרבה יותר: "היום יש מיליון אופציות, וזה הדבר העיקרי שצריכים, לנסות למצוא תדרים קצת אחרים, מה שהיה". הוא מדגיש את החשיבות של חיפוש סאונדים חדשניים ומעניינים, כאלה שיוצרים שינוי מורגש, גם אם הוא לא תמיד ברור מאליו. ורדיגר שואף ליצור מוזיקה שתהיה "נכסי צאן ברזל", כלומר, יצירות שיישארו רלוונטיות ובעלות ערך לאורך זמן, ולא רק להיטים חולפים.
יידל הגיב בהתרגשות להצלחת המופע האחרון שלו בבניני האומה: "כמובן, זה עושה לי טוב". הוא מסביר את התופעה בפשטות: "ברוך השם, עדיין עד היום משמיעים את הדברים שלי ברדיו. הדברים הישנים, אז ילדים שומעים את זה, גם ההורים מאוד אוהבים את זה. זה באמת הסימן, אם שיר הוא שיר טוב, אז אין לו תוקף. שיר סתם פלסטיק, באמת ייאבד תוך כמה חדשים".
יידל מאמין כי שיר אמיתי ואיכותי עומד במבחן הזמן, וכי המסר והרגש שבו ממשיכים לגעת בלבבות גם עשרות שנים לאחר יצירתו. לשאלה האם האלבום החדש עומד בסטנדרט הזה, הוא משיב בביטחון: "בהחלט".
צפו בראיון המלא ובביצוע לייב לשיר שמסתמן כבר כלהיט מתוך האלבום: "קומי אורי":
0 תגובות