זלמן שטוב, חזן ויוצר ירושלמי בן 36, השיק לאחרונה את אלבום הבכורה שלו, "לנדוד", לאחר חמש שנות כתיבה ויצירה. האלבום, המכיל 11 רצועות, מתאר מסע אישי של חיפוש רוחני בעולם היהודי, ומשלב בין מסורת מוזיקלית לחידוש עכשווי.
האלבום "לנדוד" הוא יצירה מוזיקלית המתעדת מסע אישי של אינדיבידואל בתוך העולם היהודי. שטוב מסביר כי "שיר אף פעם לא היה רק שיר – הוא תמיד היה סיפור", וכי הוא אינו סתם מחבר תווים, אלא יוצר מתוך רעיון, סיפור או חוויה אישית. המושג "נדידה" באלבום מקבל משמעות עמוקה, כאשר שטוב רואה בו תהליך מתמיד של חיפוש וגילוי, ולא בריחה. לדבריו, "נווד אמיתי תמיד מבקר, גם בבית, אחרת זו לא נדידה אלא בריחה". לדבריו, האלבום הוא ביטוי מוזיקלי למסע געגוע של חיבור, למערכת היחסים בין האדם לבורא, הכוללת גם את בני האדם ואת עצמנו.
האלבום הופק במהלך שנה וחצי, כאשר שטוב מציין כי "היריון היה 30 שנה. אבל התחלנו לעבוד עליו באופן מעשי כשנה וחצי של עבודה מסיבית". הוא מוסיף כי "המלחמה עצרה את העשייה למשך חצי שנה בה הסתובבתי בבסיסים ושרתי לחיילים. היו הרבה מלחמות בתוך הזמן היצירה של האלבום הזה". שטוב, שכותב ומלחין מגיל 15, החל ביצירה מקצועית לאחר שגילה את כוחה של המוזיקה לגעת באנשים, בין היתר דרך עבודתו כחזן בתפילות הלל וסליחות מוזיקליות שהפכו לשם דבר.
שטוב מציין את הרב שלמה קרליבך כמודל לחיקוי וכמי שהשפיע עליו רבות, לא רק במוזיקה אלא גם ביכולת לספר סיפור יהודי ולעורר חוויה יהודית שאנשים יכולים להתחבר אליה. הוא מבהיר: "שלמה קרליבך נמצא עמוק בלב שלי, הוא נוגע בי, הוא היה איתי בכל המסעות שלי והוא נמצא גם פה... אני עושה זלמן. האם זלמן מושפע המון המון המון משלמה קרליבך? בלי שום ספק". האלבום כולל גם שיר של ר' שלמה קרליבך - "לכה דודי".
האלבום "לנדוד" כולל 11 שירים, ביניהם "עוף חול", "קרן אור", "שבת קודש", ו"רצוא ושוב", "על נהרות" דואט עם אהרן רזאל. שיר הנושא, "לנדוד", הולחן על ידי שטוב בכפר "ארו" שבחבל קשמיר שבהודו, מקום שקט ונטול אינטרנט וטלפונים, שאפשר לו לגלות עולמות חדשים של יצירה. שטוב מתאר את תהליך היצירה שלו: "המוזיקה שלי היא מנגינה לסיפור. יש קודם כל סיפור".
בנוסף לאלבום, שטוב מוציא בקרוב גם ספר, המרחיב את הסיפורים והתובנות שמאחורי השירים. הספר מחולק לפרקים, כאשר כל פרק מתייחס לשיר אחר, אך גם "משוטט ומתנודד" בעולם של רעיונות, סיפורים ותובנות שאינם קשורים ישירות לשיר. שטוב רואה בספר כ"ספר יהודי של 2025", המנסה להחזיר את היכולת לספר סיפורים בעולם היהודי: "שכחנו לספר סיפור בעולם שלנו... כל המהות שלנו כיהודים היה לספר סיפורים מדור לדור ואנחנו היום בשלב מסוים שאנחנו מרגישים שהגענו למנוחה ולנחלה שכחנו לספר סיפורים".
זלמן שטוב בחר במודע שלא לכוון את שיריו לרדיו או למסחריות, אלא לתת ביטוי אישי וליצור חיבור עמוק עם המאזינים. מטרתו היא לעורר חוויה יהודית ולחבר את המאזינים למסע יהודי פנימי. הוא מסכם: "הדרך שלי והדרך שלך, היא חייבת להיות קודם כל הדרך שלנו, הדרך של העם היהודי".
צפו בראיון המלא ובביצוע הלייב:
0 תגובות