הזמר והיוצר מוטי איידנסון, מהקולות המעניינים והמפתיעים במוזיקה החסידית, התארח באולפן "כיכר השבת" לראיון אישי לרגל יציאת הדואט המצליח שלו, "דיבור של הלב", יחד עם הזמר אבי אילסון. איידנסון שיתף במסעו האישי מעמדת הקלידן אל קדמת הבמה, התמודד עם הדילמה שבין אמנות למסחריות, וחשף סיפור אישי מרגש על "תיקון" שערך עם עולם הכתיבה.
הדואט שכבש: "אבי אילסון יודע מה הוא עושה"
הראיון נפתח עם ההצלחה המסחררת של הדואט החדש, שצבר למעלה מ-120 אלף צפיות תוך ימים ספורים. איידנסון לא הסתיר את העובדה שהחיבור עם אבי אילסון היה מפתח להצלחה זו, וכי הוא נכנס לפרויקט מתוך שיקול דעת אמנותי ומסחרי כאחד.
"אני אתן קרדיט לאבי אילסון. אבי הוא אמן, אבי ממוקד, אבי יודע מה קהל רוצה. הוא יודע מה הוא רוצה להשמיע והוא מוכיח את עצמו. תראה גם את הצפיות, אבי זה מה שמצליח. המפיק שלי, דודי קופרסטוק, הציע את השם הזה, ואיך ששמעתי אותו, עוד לפני שאבי הסכים בכלל, אמרתי: אוקיי, אבי יודע מה הוא עושה. אבי יגרום לשיר הזה להיראות אחרת ולשמוע אחרת."
איידנסון סיפר, כי אילסון היה מעורב מאוד בכל שלבי היצירה, ואף חשף כי קיבל הצעות רבות לשתף פעולה עם זמרים אחרים, אך בחר בחיבור שבו הרגיש את החיבור וההתלהבות הגדולה ביותר: "זה השיר שבאמת ראיתי את ההתלהבות, את החיבור של האמנים, של מי ששומע ומקשיב לו. אמרתי, אני לא לוקח שום סיכון, אני לוקח אותו על הטובים ביותר."
מהקלידים לקדמת הבמה: "אני כלי נגינה מהלך"
איידנסון, שמגיע מבית מוזיקלי (שישה אחים מוזיקליים), החל את דרכו המקצועית כקלידן. המעבר לשירה, לדבריו, נבע משילוב של נוחות ורצון להביא את עצמו לידי ביטוי מלא.
"אני גם התחלתי כנגן, כקלידן. אבל במהלך הזמן, כשהבנתי שיש דבר כזה לבוא לאירוע ולא לסחוב את הקלידים... הבנתי שזה העניין. אני כלי נגינה מהלך, למה לא להשתמש בו? וזה עבד הרבה יותר טוב. אתה שר, אתה מביא את עצמך, וזה פשוט... אמרתי, מהיום אני לשם אני חותר."
לדבריו, הרקע שלו כנגן מעניק לו יתרון משמעותי: "כשאני שומע שיר, אני רואה את התווים שלו, אני רואה את הסולם. זה הרבה יותר קל לי לתקשר ככה עם קלידנים."
הדילמה של היוצר: אמנות מול מסחריות
איידנסון הוא יוצר ומלחין של חומרים מקוריים, עובדה שאינה שכיחה בקרב זמרי חתונות. הוא הודה כי ישנו מתח מתמיד בין הרצון ליצור אמנות לבין הצורך להצליח מסחרית.
"יש לי שירים גנוזים שכבר עיבדתי ברמת המיקס והמאסטרינג, הכל. הם יכולים לצאת מחר, אבל הם לא יצאו. בסוף אני צריך לשלב בין האמנות לבין מה ילך היום, מה ילך לקהל. מה הקהל ירצה לשמוע? אם יש לי משהו להשמיע והקהל לא ישמע, אז זו לא חוכמה."
הוא מסביר כי הקהל מחפש לעיתים קרובות משהו פשוט וקל: "אנשים מחפשים דווקא משהו פשוט, קל, אל תבלבל אותנו. הרבה בלגן, רעש, אבל פחות אמנות. אני חושב שצריך לשלב בין זה לבין זה."
התיקון האישי: "הכתיבה זה משהו שמאוד קרוב אליי"
אחד הרגעים המרגשים בראיון היה כשחשף איידנסון את סיפורו האישי על הכתיבה. הוא סיפר כי כתיבה על רגש הייתה קרובה לליבו כבר בגיל צעיר, אך נתקל בהתנגדות מצד דמות חינוכית משמעותית.
"היצירה זה משהו שמאוד קרוב אליי. הכתיבה תמיד הייתה שם. למדתי בישיבה חסידית מאוד חזקה. המשפיע שהראיתי לו כתיבה שלי אמר לי: 'אתה מאוד מוכשר, אבל את הכישרון הזה אתה צריך לקחת לכתוב חידושי תורה, וזה חבל'. ומאז שנים לא כתבתי. זה יצר לי המון חוויה שלילית בכל הנוגע לכתיבה, כי זה משהו שאתה מאוד רוצה ואתה לא יכול, כי זה אסור".
איידנסון סיפר כי רק בשנה האחרונה הצליח לשבור את המחסום הזה, והוא רואה בכתיבה הנוכחית "תיקון" אישי.
"בשנה האחרונה הצלחתי לשבור את זה, התחלתי לכתוב בשנה האחרונה. זה משהו שזה עושה תיקון אצלי, אני באופן אישי. דרך דברים כאלה אפשר לייצר חומרים נהדרים. המקומות האלה, הכואבים, המקומות האלה של לסגור את המעגל, מייצרים חומרים שקשה להתחרות בהם."
מבט לעתיד: "היום הציבור הגדול הוא הציבור הרחב"
לסיום, התייחס איידנסון למגמות בשוק המוזיקה היהודית, וציין כי הקהל השתנה.
"אני חושב שאם לפני עשר שנים, שמונה שנים, ה'להיטים' היו מהשוק החסידי, היום הציבור הגדול הוא הציבור הרחב. אתה לא יכול להתמקד רק בציבור החסידי. ה'להיטים' הגדולים זה שירים שהולכים בציבור הרחב, הליטאי והספרדי".
איידנסון סיכם, כי חלומו הוא לבחור את האירועים בהם הוא מופיע ולהוציא את השירים שלו, והוא מתכנן להוציא חומרים נוספים, כולל שיתופי פעולה עם זמרים מצליחים מחו"ל. "יש המון פרויקטים, אני רוצה להוציא אותם."
צפו בראיון המלא:
0 תגובות