כל מה שצריך לדעת

"כמו מים בין האצבעות": כך האקרים מקומיים מביסים את הדיקטטורה באיראן

מומחה הטכנולוגיה של 'כיכר השבת', אלחנן טוויג, מסביר בראיון מיוחד על השיטות המתוחכמות לחסימת אינטרנט, הפרוטוקול שגורם לרשת "ללכת לאיבוד", והאתגרים שבשימוש בלווייני סטארלינק תחת עינו הפקוחה של המשטר האיראני | (דבר ראשון)

בעוד שברחובות המהומות נמשכות, מתחת לפני השטח – או ליתר דיוק, מעל גלי האתר – מתחוללת מערכה דרמטית לא פחות. השלטונות בטהרן מנסים בכל כוחם להטיל האפלה דיגיטלית ולנתק את האזרחים מהעולם, אך ה המודרנית, בגיבוי של המיליארדר אילון מאסק, מצליחה לסדוק את חומות הברזל.

מומחה הטכנולוגיה של 'כיכר השבת', אלחנן טוויג, הגיע לאולפן כדי להסביר למשה מנס ו איך נראית המלחמה על "השלטר" של האינטרנט.

השלב הראשון: להוריד את השלטר

לדברי טוויג, למדינה יש שתי דרכים עיקריות לחסום את הרשת. הדרך הפשוטה היא "הורדת השלטר" – פנייה ישירה לספקיות האינטרנט המקומיות בדרישה לכבות את הראוטרים המרכזיים.

אך הדרך המתוחכמת והאכזרית יותר היא שיבוש פרוטוקול ה-BGP (Border Gateway Protocol). "תחשבו על האינטרנט כמו נתיבי איילון", מסביר טוויג. "כל התעבורה העולמית מבוססת על אמון בין שרתים. כשהשלטונות באיראן מורים לשרת המרכזי להודיע שהוא 'לא מכיר' את הכתובות של טהרן, העולם פשוט מאבד את הדרך אליהם. במצב כזה, אפילו VPN לא יעזור, כי אין למידע נתיב לנסוע בו".

"התעבורה הלבנה": הסדק בחומה

למרות הניסיונות לחסום הכל, טוויג מציין כי האינטרנט באיראן לעולם לא יורד לאפס. הסיבה? המשטר עצמו זקוק לו. "משמרות המהפכה, בתי החולים ומשרדי הממשלה חייבים תקשורת. זו נקראת 'תעבורה לבנה'. דרך הצינורות הצרים האלו, מצליחים האזרחים והאקרים מקומיים להבריח סרטונים ותיעודים של המתרחש במדינה החוצה אל העולם".

בנוסף, בגבולות המדינה מתפתחת תעשיית הברחות פיזית: "אנשים מעלים סרטונים על דיסק-און-קי, חוצים את הגבול לעיראק או מתקרבים אליו כדי לקלוט WiFi זר, ומשם מפיצים את הבשורה".

"האינטרנט הפך למוצר צריכה בסיסי. לנסות לחסום אותו זה כמו לנסות לעצור זרימת מים בידיים – תמיד משהו יזלוג בין האצבעות"

המושיע מהחלל: הלוויינים של מאסק

כאן נכנס לתמונה אילון מאסק עם פרויקט הלוויינים שלו, סטארלינק (Starlink). המערכת עוקפת את התשתית הקרקעית של איראן ומספקת אינטרנט ישירות מהחלל. על פי הדיווחים, עשרות אלפי ערכות קליטה כבר הוברחו למדינה.

אלא שהשימוש בהן כרוך בסכנת מוות. "כדי לקלוט אינטרנט צריך אנטנה בגודל מגש פיצה על הגג", מסביר טוויג. "הבעיה היא שהאנטנה הזו 'צועקת' לצבא שיש כאן קליטה. האיראנים נאלצים להפעיל אותן רק בלילה, להחביא אותן תחת סדינים ולשחק משחק של חתול ועכבר עם כוחות הביטחון שמנסים לשבש את הקליטה".

טיפ לאיראני הממוצע

כשנשאל טוויג מה הטיפ שלו לאזרח באיראן שרוצה לגלוש בבטחה, הוא ענה בחיוך אך בזהירות: "אל תעשה את זה בעצמך. תמיד תמצא את 'החבר האקר' שמוכן לקחת את הסיכון".

למרות שהמראיינים תהו על הקביעה שאינטרנט הוא "מוצר צריכה בסיסי" (והזכירו כי בעולם הישיבות והחיידרים הגישה שונה לחלוטין), אין ספק שבזירה הבינלאומית, מדובר בנשק החזק ביותר של האזרח הקטן מול השלטון הדיקטטורי.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בדבר ראשון: