בתוכנית "המבקר" בכיכר השבת, אירח נתנאל לייפר את הסופר והיוצר משה ולדר, דמות ייחודית בנוף התרבותי. ולדר משלב בין עולמות הכתיבה, הלחנה וטכנולוגיה מתקדמת. ולדר, שעובד ביום-יום כקופירייטר במשרד פרסום, סיפק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תעשיית המוזיקה והספרות, ושיתף בתובנות מפתיעות על מהפכת ה-AI.
"אני לא בני פרידמן, אני מוכר לאנשים שירים"
למרות שבאמתחתו למעלה מ-20 שירים שיצאו לאור, ולדר מעדיף להישאר מאחורי הקלעים. "אני מכיר במה שאני טוב בו ובמה שאני קצת פחות טוב בו", הוא מסביר בכנות את הבחירה לא לשיר בעצמו. "אני לא בני פרידמן... אני לא זמר ואני גם לא מתכנן כזאת דרך... אני מוכר לאנשים שירים".
תהליך היצירה של ולדר מתחיל לרוב מהמילה הכתובה. הוא חושף כי הלהיט הגדול "גדול השלום" בביצועו של רולי דיקמן, התחיל בכלל כטקסט שכתב ולדר בעיתון: "זה מילים שאני כתבתי בכלל בעיתון 'בקהילה', והתקשר אליי עוזר דרוק ואמר לי 'תשמע אני רוצה את המילים האלה, בוא ניקח את זה לשיר של רולי'".
ההשראה, כך מסתבר, יכולה להגיע מכל מקום. ולדר מספר כיצד משפט שאמר בנו הקטן באמצע הלילה על "כאבי גדילה", הפך לשיר: "תוך כדי שינה אני אומר, וואלה זה משפט טוב. אז אני כותב את זה ואחר כך יום למחרת אני מנסה גם להמשיך את זה ולהלחין את זה".
המהפכה: "מעקף לכישרון שאין לך"
חלק ניכר מהראיון הוקדש לעיסוקו האינטנסיבי של ולדר בבינה מלאכותית (AI) בשנתיים האחרונות. עבורו, הטכנולוגיה היא כלי שמאפשר להשלים פערים: "ההגדרה שלי לזה זה פשוט מעקף לכישרון שאין לך... אני לא יודע לצייר... ומה שהבינה המלאכותית נתנה לי פה זה כלי מאוד משמעותי".
בתחום המוזיקלי, ולדר מסביר כיצד ה-AI חוסך לו אלפי שקלים שהיו מושקעים בעבר בהפקת סקיצות באולפנים: "אם עד היום למשל הייתי משלם לבן אדם 1,000 שקל על דמו בשביל לשלוח לזמר, עכשיו אני לא צריך לעשות את זה". לדבריו, הוא כבר מכר לחנים שהתבססו על סקיצות שנוצרו בבינה מלאכותית.
התחזית: הצפה של בינוניות לצד דמוקרטיזציה
ולדר מציג מבט מפוכח ומורכב על עתיד היצירה בעידן ה-AI. מצד אחד, הוא מזהיר מפני הצפה של יצירות: "שימו לב למשפט הבא: מה שהרשתות החברתיות עשו לשיח, הבינה המלאכותית תעשה לאומנות בשנים הקרובות. מה זה אומר? ירדד אותה... ברגע שכל בן אדם יש לו מקלדת... ממילא זה מביא את האמצע למאוד מאוד לא איכותי".
מצד שני, הוא רואה בכך בשורה משמחת ליוצרים חובבים: "אני מכיר הרבה מאוד אנשים שאומרים לי 'תשמע אני יש לי תחביב, אני אוהב ליצור... אבל אין לי מה לעשות עם זה'... בעתיד יהיה הרבה יותר יוצרים חובבנים שיוכלו פשוט להגשים את החלומות שלהם".
ולדר לא מתעלם גם מהסכנות, ומזהיר מפני הונאות קוליות ("פייק") שבהן משתמשים במודל קול של אדם כדי להונות את קרוביו, תחום שצובר תאוצה שלילית לאחרונה.
בסיום הראיון, חשף ולדר בהשמעת בכורה, שיר חדש של המיזם המוזיקלי שלו – "אייזק בנד", להקת בינה מלאכותית. השיר, באופן אירוני, עוסק בפחד מהשתלטות המכונה: "תכף תסלק אותי, כשאני כזה איטי, אף אחד לא ייקח אותי... זה לא אמיתי, אז איך זה אפשרי? זה כל כך איכותי, ומה יהיה איתי?".
צפו בראיון המלא:
0 תגובות