טוב למות בעד ארצנו?

מבנים הוקמו ואט אט החל להירקם מקום יישוב במקום, אך רק עם מפלת הצבא התורכי ונסיגתו הוקם קיבוץ במקום בשם 'תל חי'.

תל חי לא שבעה נחת, חלוקת האימפריה התורכית בין צרפת לאנגליה השאירה את תל חי ועוד ישובים באזור בתחום השליטה הצרפתי (תודו שלא ידעתם). ערביי האזור ששאפו לעצמאות התקיפו את היישובים היהודיים בכדי לסלקם.

בעוד מטולה מנתה כ – 120 איש בתל חי היו רק 20 איש שהגנו על הישוב. בעיתונות התקופה נראתה החרדה לעתיד היישוב היטב וכך נכתב בעיתון 'הפועל הצעיר' "אין לחשוב שנגד הבדאים הלוחמים נוכל לעמוד... אלא אם יהיה לנו נשק כבד. בלי זה הם יכולים לעשות מכל 'תלי-חיים' שלנו תל מוות אחד".

ב-י"א באדר תר"פ הגיעה אל חצר תל חי קבוצה גדולה של בדואים חמושים ובראשם כמאל אפנדי. הם ביקשו להיכנס בתואנה שהם רוצים לבדוק אם קיימים כוחות צרפתיים בישוב. בחיפושיהם הגיעו הערביים אל הבניין המרכזי והפתיעו את היושבים בכך שירו עליהם. יוסף טרומפלדור שעמד בראש כח ההגנה על הישוב נתן הוראה להשיב אש וקרב יריות החל במקום.

להתקפה הצטרפו גם הערביים שעמדו מחוץ לחצר, למתיישבים לא היה סיכוי. ובקרב נפלו כשמונה לוחמים. מגיני החצר החליטו לנטוש את המקום ועברו לכפר גלעדי ובחירוף נפש לקחו איתם את יוסף טרומפלדור, רצתה ההשגחה ובדרך מת טרומפלדור מפצעיו. הרופא שטיפל בו - ד"ר גרי העיד כי שמע את טרומפלדור אומר "אין דבר, טוב למות בעד ארצנו".

הכוחות הצרפתיים לחמו בנחרצות נגד הפורעים הערבים בגליל. לקראת סוף שנת 1920 חזרו המתיישבים היהודיים לישובים שננטשו, האזור נמסר לשליטה בריטית וכך נוצרה "אצבע הגליל".

מה באתר:

נופלי תל חי נקברו בבית הקברות הנמצא בין תל חי לכפר גלעדי. מעל קברם הוצב פסל "האריה השואג" של הפַּ‏‏סָּ‏ל אברהם מלניקוב. לאחר קום המדינה פעל איש כפר גלעדי נחום הורביץ בשיקום ושיחזור חצר תל חי הנטושה. כיום משמשת החצר אתר הנצחה ומוזיאון, בו מוצגים אורח החיים של אנשי ראשית ההתיישבות, תיאור קרב תל חי ומסמכים שונים.

ביולי 2005 הוכרז האתר כגן לאומי. מצפון לחצר תל חי פועלת כיום מכללת תל חי. ממזרח לה נמצא פארק התעשייה תל חי, ובו מוזיאון לצילום ומוזיאון מכוניות. כן קיימת במקום אכסניית נוער.

שעות פתיחה של חצר תל חי:

א-ה' 9.30-1400, יום ו' 11.00-13.00.

פרטים נוספים:

טלפון: 04-6951333. הכניסה בתאום הדרכה מראש.

איך מגיעים לתל חי - מפה