בצורת היסטורית הפוקדת את חבל סומלי שבמזרח אתיופיה מעמידה בסכנה את עצי המור, שמפיקים שרף נדיר המשמש את בתי האופנה היוקרתיים בעולם. השרף, שנמצא בשימוש מאז ימי מצרים העתיקה בטיפוח, רפואה ופולחן דתי, מהווה רכיב עיקרי בבשמים של מותגים בינלאומיים כמו טום פורד, Comme des Garçons ו–Jo Malone – לעיתים בשווי של עד 500 דולר לבקבוק.
אך במשך שנים של גשמים דלים ושיטפונות שהחריבו שטחים נרחבים ב–2023, הלכו ונעלמו יערות המור שהיו בעבר באתיופיה סמל לשפע ולמסורת. חוקרים מאוניברסיטת ורמונט ומארגון FairSource Botanicals, בראשות אנג'נט דה-קרלו וסטיבן ג’ונסון, ערכו לאחרונה סיור בכפרי האזור בתמיכת האיגוד האמריקאי למוצרים מהצומח. הם מצאו כי אף שהעצים הבוגרים עדיין שורדים, כמות השרף פוחתת והנבטים הצעירים נאבקים לשרוד.
“ילדים שנעים עם העדרים לעיתים עוקרים את השתילים, והחיות אוכלות את ניצני הצמיחה,” סיפר מוחמד עוסמן מייר, זקן מקומי. “אנחנו חוששים מאוד מהיעלמות עצי המור.”
פרנסה על סף אובדן
הבצורת אינה רק איום אקולוגי, אלא גם כלכלי. רועים נאלצים לעבור מרחקים של עד 200 קילומטרים כדי למצוא באר מים פעילה - שבה אף הבהמות קודמות לבני האדם. עבור התושבים העניים ביותר, שאינם מחזיקים מקנה ומתקיימים רק מאיסוף שרף, מדובר במאבק הישרדות יומיומי.
הכנסה ממוצעת על קילוגרם שרף מסתכמת בכ–3.5 דולר בלבד - לעומת מאות הדולרים שמגלגלים מוצרי הבישום שמבוססים עליו. רוב החומר נרכש בידי סוחרים מסומליה, ואתיופיה אינה גובה מסים על הייצוא. למרות זאת, החוקרים מציינים כי התושבים עדיין מקפידים על שיטות מסורתיות לשימור העצים: הם אוספים שרף מפצעים טבעיים בלבד, ואינם חותכים את הגזע. “השיטה המסורתית מאזנת את הצרכים ושומרת על העצים. היא ראויה להוקרה,” אמרה דה-קרלו.
משבר אזורי הולך ומעמיק
המשבר באתיופיה הוא חלק ממשבר אקלימי רחב יותר הפוגע באפריקה. דו"ח מרכז המחקר המשותף של האיחוד האירופי הצביע בפברואר האחרון על ירידה חריגה בלחות הקרקע ברחבי מזרח אפריקה, בשל מחסור חמור במשקעים ועלייה בטמפרטורות. לפי ארגון הסיוע IRC, אתיופיה עדיין מנסה להתאושש מבצורת שהתמשכה בין 2020 ל–2023 והשפיעה על כ–30 מיליון בני אדם.
מומחים סבורים כי יצירת מסלול סחר ישיר בין קהילות האיסוף לשווקים עולמיים עשויה לשפר מחירים ולחזק את הכלכלה המקומית. “הקהילות מקוות ששוק ישיר יבטיח להן מחירים הוגנים ופרנסה בת קיימא,” אמר עבדי-נסיר עבדי-קאדיר אוויס מהמכון האזורי למחקר פסטורלי באתיופיה. אולם דה-קרלו מזהירה: ללא התערבות ממשלתית ובינלאומית, גם עצי המור הבוגרים לא יצליחו לשרוד את הלחץ הסביבתי ההולך וגובר.
0 תגובות