במהלך שמונה שנות מעקב אחר 19 אוכלוסיות של הצמח, שהתפרסו מהרמות הגבוהות של אורגון ועד צפון מקסיקו, הבחינו החוקרים בשינוי דרמטי: רק האוכלוסיות שהצליחו לפתח במהירות תכונות גנטיות מותאמות לחום ויובש שרדו ושגשגו. אחרות - קרסו ונכחדו. המחקר, שפורסם בכתב העת Science, מציג תיעוד ראשון של מין טבעי שהצליח לשרוד את שינוי האקלים באמצעות התפתחות מואצת.
הפרח הצנוע, הידוע גם בשם "קופידון ארגמני", משגשג בדרך כלל בשולי פלגי מים ובאזורים לחים. אולם כשהבצורת החריגה - שנחשבה לקשה ביותר זה שנים רבות - ייבשה את מקורות המים ברחבי קליפורניה, נבחנה יכולת ההסתגלות שלו בתנאים קיצוניים.
ראיות גנטיות לשינוי מהיר
באמצעות ריצוף גנומים מלא של 55 אוכלוסיות, החוקרים מצאו שינוי מובהק בתדירויות של אזורים מסוימים בגנום, הקשורים בהסתגלות לאקלים חם ויבש. השינויים נגעו כנראה גם למבנה הפיוניות - אותם נקבים זעירים על פני העלים השולטים באיבוד מים וקליטת פחמן במהלך הפוטוסינתזה. אף שהגנים המדויקים טרם זוהו, נמצאה התאמה ברורה בין הגיוון הגנטי בתחילת תקופת הבצורת ובין מידת השרידות. האוכלוסיות שהחזיקו במגוון גנטי רחב יותר באותם אזורים הסתגלו בהצלחה והמשיכו להתקיים. אלו שהיו פחות מגוונות - נכחדו.
תקווה זהירה לעתיד
"בעצם גילינו שהאוכלוסיות שהצליחו להשתקם הן גם אלו שהתפתחו במהירות הרבה ביותר," מסביר ד"ר דניאל אנסטט, ביולוג מאוניברסיטת קורנל ומחבר ראשי של המחקר. לדבריו, מדובר באישור ראשון לכך שכוחות הישרדותיים הטמונים בצמחים מסוגלים לפעול בקצב מהיר דיו כדי להגן על אוכלוסייה טבעית משינויי אקלים.
עם זאת, החוקרים מזהירים שלא מדובר במנגנון הצלה אוניברסלי. ד"ר איימי אנגרט מאוניברסיטת קולומביה הבריטית, שהחלה את הפרויקט עוד ב־2010, מדגישה כי רבות מהאוכלוסיות לא הצליחו לשרוד למרות הימצאותן באותו אזור סביבתי. "זה סיפור של הצלחות וכישלונות," אומר אנסטט. "זה תהליך לא מתוכנן. זה פשוט פועל."
המחקר מעניק שביב תקווה לכך שחלק מהמינים בטבע עשויים להתאים את עצמם לשינויים האקלימיים המחריפים, אך גם תזכורת לכך שלא כל המערכות האקולוגיות יצליחו לעמוד בקצב.
0 תגובות