מחקר שפורסם בכתב העת המדעי Science Immunology (6 במרץ 2026) חושף את המנגנון שבאמצעותו מערכת החיסון במעי לומדת לפתח חסינות לחומרים תזונתיים, במקום לפתח נגדם תגובה אלרגית. הצוות בסטנפורד, בהובלת ג’יימי בלום - כיום חוקרת במכון סאלק - ופרופ׳ אליזבת סטלי מאוניברסיטת סטנפורד, מיפה לראשונה מקטעים ייחודיים של חלבוני זרעים (אפיטופים) הפועלים כ"מאמני סובלנות" של תאי T רגולטוריים במעי (תאים שתפקידם לדכא ולרסן את התגובה החיסונית כדי למנוע ממנה לפגוע בתאי הגוף עצמם).
כך נעשתה התגלית
במקום להתמקד במזון אחד, החוקרים בחנו את כלל תאי ה־T הרגולטוריים של עכברים שניזונו מתפריט רגיל, ומיפו אילו חלבונים זוהו על ידם. באמצעות שיטה זו נמצאו שלושה מקטעי חלבון מרכזיים - כולם מחלבוני זרעים הנפוצים בצמחים.
האפיטופ שמקורו בתירס עורר את תגובת הסובלנות החזקה ביותר, דבר שעשוי להסביר מדוע תירס כמעט ואינו גורם לאלרגיות בבני אדם. במקביל, החלבון שמקורו בסויה עורר עניין מיוחד, שכן סויה נחשבת לאחד האלרגנים הידועים. עוד נמצא כי הקולטן המזהה את חלבון הסויה מזהה גם חלבון דומה בשומשום - ממצא שעשוי להסביר כיצד סבילות למזון אחד עשויה "להתפשט" למזון אחר, תופעה המכונה סבילות צולבת.
ניסויים משלימים הראו שתאי הסבילות הללו מתפתחים בעיקר במעי סביב תקופת הגמילה, ויכולים להוות עד 2% ממאגר תאי ה־T הרגולטוריים בגוף. בסביבה בריאה הם שומרים על איזון חיסוני, ובזמן דלקת הם פועלים להרגעת התגובה החיסונית.
השלכות על טיפול באלרגיות למזון
אלרגיות למזון פוגעות בכ־6% מהילדים ובכ־3–4% מהמבוגרים. עד כה, המדע התמקד בזיהוי החלבונים שגורמים לתגובה אלרגית, אך כמעט ולא נודע על החלבונים המעודדים סבילות.
"כשמערכת החיסון לומדת לזהות מזונות כבטוחים, היא יוצרת סביבה אנטי־דלקתית שמאפשרת ספיגת מזון תקינה ומונעת הופעת אלרגיות," הסבירה ד"ר בלום. "הממצאים שלנו מקרבים אותנו להבנה מדעית של מנגנוני הסובלנות, ופותחים פתח לפיתוח טיפולים שיכולים לשנות מצבים אלרגיים ואף אוטואימוניים."
החוקרים מאמינים שבעתיד ניתן יהיה להנדס תאי T רגולטוריים כך שיגיבו באופן ממוקד למזונות מסוימים - ולמנוע תגובות אלרגיות עוד מראשית הדרך. כלי המחקר שפיתחו הועמדו לרשות הציבור המדעי, והצוות מתכנן כעת ליישם את השיטה גם בבני אדם כדי למפות את הבסיס הביולוגי לסובלנות חיסונית למזון.
0 תגובות