מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת PLOS ONE מציג תמונה מרתקת של תפריטם המגוון של תושבי אירופה בתקופות שקדמו להופעת החקלאות המודרנית. החוקרת הראשית ד״ר לארה גונסאלס קארטרו מאוניברסיטת יורק וצוותה בחנו שאריות אורגניות בקדרות בנות אלפי שנים, שנמצאו ב־13 אתרים שונים בצפון ובמזרח אירופה - מתקופת האבן החדשה, בסביבות האלף השני-שלישי לפני הספירה.
במקום להסתפק בניתוח השומנים שנשמרו בדפנות הקדרות - שיטה הנוטה לזהות בעיקר מוצרים מן החי - החוקרים שילבו טכניקות מיקרוסקופיות מתקדמות, בהן מיקרוסקופ אלקטרוני סורק, שאיפשר להבחין בתאים ובמבנים של צמחים קדומים. בתוך קרומי המזון שנדבקו לדפנות נמצאו שרידים של דגנים, זרעים, גרגרים ועלים, בחלק מהמקרים לצד שיירי דגים - עדות ברורה למנות משולבות ששילבו רכיבים מהחי ומהצומח.
מתכונים אזוריים, מורכבות משותפת
התערובות שנמצאו השתנו מאזור לאזור, כנראה בהתאם לזמינות חומרי הגלם המקומיים ולמסורות קולינריות ייחודיות. "ציידים בימי קדם לא חיו על דגים בלבד", כתבו החוקרים, "הם עיבדו ובישלו מגוון רחב של צמחים, ויצרו מתכונים מורכבים בהרבה ממה שסברנו עד כה."
המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים מהשנים האחרונות שמוכיחים כי השימוש בקדרות לא נועד רק לשימור או אחסון, אלא גם לבישול מתוחכם. כבר ב-2022 פורסם ב-Nature מחקר רחב היקף שכלל מעל אלף כלי חרס, והראה שהעדפות הבישול בקרב קהילות הציידים־הדייגים היו מושפעות ממנהגים אזוריים - לא רק מאקלים או ממקורות מזון זמינים.
לראות את מה שהכימיה מפספסת
"הקדרות שלא נשטפו היטב הפכו למין ארכיון בישול זעיר," הסבירה ד"ר קארטרו. "כל שכבה חרוכה שנדבקה על דפנות הסיר שמרה בתוכה תאים ורקמות של המרכיבים המקוריים." השיטה החדשה, לדבריה, מאפשרת לזהות לא רק את נוכחות השומן אלא גם את המבנה הצמחי עצמו - מה שמעניק תובנה חדשה על המגוון התזונתי של ימי קדם.
לדברי החוקרים, הממצאים ממחישים עד כמה מורכבת הייתה התרבות הקולינרית של קהילות פרהיסטוריות באירופה. "אם מביטים מקרוב - ממש לתוך שכבות הקרום החרוך - מגלים סיפור קולינרי עשיר של חדשנות, גמישות והתאמה לסביבה," כתבו במאמרם.
0 תגובות