במעמקי האדמה, הרחק מעין אדם, מתקיימת מערכת יחסים יוצאת דופן: זחלי פרפרים אחדים מתארחים בקיני נמלים, נהנים מהגנה וממזון, ומציעים בתמורה הפרשות מתוקות. עד לאחרונה, ההסבר המקובל לשיתוף הפעולה הזה היה כימי בלבד - הזחלים מפרישים חומרים המדמים את ריח הנמלים, וכך “משכנעים” אותן לראות בהם חלק מהקולקטיב.
מחקר חדש שפורסם ב־25 בפברואר בכתב העת המדעי Annals of the New York Academy of Sciences, חושף ממד נסתר נוסף: תקשורת ריתמית. צוות חוקרים מאוניברסיטת ווריק שבבריטניה ומאוניברסיטת טורינו שבאיטליה הצליחו להקליט תנודות עדינות מאוד שיצרו הזחלים והנמלים - רטיטות שעוברות דרך האדמה והחומרים סביבם - ולנתח את הקצב שבו הופקו.
“זה לא רק מה שהם ‘אומרים’, אלא איך הם אומרים את זה,” מסבירה ד"ר קיארה דה גרגוריו, אתולוגית מאוניברסיטת ווריק שהובילה את המחקר. החוקרים גילו כי הזחלים שהשתלבו בקיני הנמלים שומרים על קצב אחיד ומדויק, דמוי 'טיק-טיק של מטרונום', ואף מפיקים דפוסים מוזיקליים מורכבים יותר שמחקים את ה"תיפוף" המאפיין את הנמלים עצמן. זחלים החיים באופן עצמאי, לעומתם, הפיקו תנודות פשוטות ובלתי סדירות.
לדברי דה גרגוריו, הזחלים כאילו “מדברים בשפת הנמלים” - לא רק בחומרים כימיים אלא גם במקצב. “זו שפה של תנועה וזמן. הזחל פשוט לומד את הביט הנכון,” אמרה.
החוקרים מדגישים כי המשמעות רחבה יותר מהקשר שבין נמלים לזחלים: היא מאתגרת את ההנחה ששמירה על קצב מורכב דורשת מוח מתקדם. פרופ’ פרנצ’סקה ברברו מאוניברסיטת טורינו ציינה כי “בתוך קיניהם החשוכים והרועשים של הנמלים, הדיוק הריתמי הוא מה שמאפשר לתקשורת לחדור ולהיקלט.”
גם מומחים שלא השתתפו במחקר הופתעו. ד"ר לואן דיאס לימה מאוניברסיטת סאו פאולו סבור כי ניתוח דומה של מיני פרפרים אחרים עשוי לחשוף “מקצב אוניברסלי” בתקשורת שבין זחלים לנמלים.
0 תגובות