הבחירות באיראן ותוצאותיהם ישפיעו רבות על העולם כולו בשנים הבאות.
"ניצחונו" של אחמדיניג'אד, עלול להיות המסמר האחרון בארונו של המזרח התיכון והעולם כפי שאנו מכירים אותו.
בעוד בישראל חלוקות הדעות לגבי השלכתן של תוצאות הבחירות על המרוץ לנשק גרעיני, יודעים לומר בכל מדינות העולם, כי מוסאווי ואחמדיניג'אד שווים בכוונתם להשיג נשק גרעיני ולהשליט את הדוקטרינה השיעית על העולם המוסלמי כולו.
לו היה המועמד הרפורמיסטי מנצח, היינו עדים לנכונות מצד איראן לנהל משא ומתן ואולי היינו שומעים הצהרות פחות לוחמניות. השינוי החיצוני לא היה בו כדי להשפיע על התעקשותם של האיראנים לפתח נשק להשמדה המונית. ייתכן, אומרים המומחים, שהיה קשה יותר להשיג הסכמה בינלאומית רחבה לפעולה צבאית נגד איראן בשל כך.
בין אם זויפו התוצאות ובין אם הן משקפות את רצונו של העם האיראני, הדיאלוג עם מדינות המערב, ובראשן ארצות הברית יהיה קשה יותר בעקבות עלותו של אחמדיניג'אד לכהונה שניה.
העולם לא רוצה לראות את מה שרואים מכאן. מי שעוקב אחרי התנהלות המשטר באיראן, מאז ימי המפכה וביתר שאת בשנים האחרונות בהן נשלטת טהרן בידי אחמדיניג'אד וכוהני הדת, מתקשה להימנע מההשוואה למשטר הנאצי בתחילת דרכו.
השימוש המוגבר שעושה הממשל האיראני ברגשות לאומיים ובהתחמשות צבאית, מוביל בהכרח לשינוי תפיסתי בקרב אזרחי איראן. בסרטון שבכתבה תוכלו לראות את השימוש שעושה הממשל בטהרן ברגשות הלאומיים של אזרחי הרפובליקה האסלאמית הגדולה.
שלא תגידו שלא הוזהרנו. ההשוואה לנאציזם ולפאשיזם מחוייבת המציאות.