מחקר גנומי רחב ההיקף ביותר שנערך עד כה על פילים באפריקה מצביע על מגמה מדאיגה: אוכלוסיות שבעבר נדדו והתחברו על פני מרחבים עצומים הולכות ומתבודדות זו מזו, תוך הופעת סימנים גוברים של התרבות בתוך המשפחה (inbreeding) ופגיעה במגוון הגנטי.
המחקר, שפורסם ב־15 באפריל בכתב העת Nature Communications, התבסס על ניתוח של 232 גנומים מלאים של פילים - הן פילים סוואניים והן פילים יעריים - שנאספו מ־17 מדינות ברחבי היבשת. את המחקר הובילה החוקרת פטריציה פצנרובה מאוניברסיטת קופנהגן ואוניברסיטת לונד, והוא מהווה את הניתוח הגנטי היבשתי הראשון מאז הוגדרו שני סוגי הפילים באפריקה כמינים נפרדים.
הנתונים, שנאספו לאורך שלושה עשורים ממאגרי דגימות ביולוגיות, נותחו באמצעות טכנולוגיות ריצוף מתקדמות, ומציגים תמונה ברורה: התפשטות חקלאית, פיתוח תשתיות והתרחבות יישובים אנושיים מצמצמים באופן דרמטי את יכולת התנועה של הפילים, ומנתקים בין אוכלוסיות שבעבר היו מחוברות גנטית.
"עד לאחרונה, פילים נעו בחופשיות על פני מרחקים עצומים, מה שאפשר ערבוב גנטי ושמירה על חוסן ביולוגי," הסבירה פצנרובה. "כיום התמונה שונה לחלוטין."
הפגיעה החריפה ביותר נרשמה באוכלוסיות פריפריאליות בצפון־מזרח אפריקה. פילים באריתריאה ובאתיופיה, המופרדים ביותר מ־400 קילומטרים מקרוביהם הקרובים, מציגים רמות גבוהות של קרבה גנטית, ירידה במגוון הגנטי והצטברות של מוטציות מזיקות. תופעה דומה זוהתה גם במערב אפריקה, שם ציד היסטורי והצפיפות האנושית הגבוהה הובילו לפיצול אוכלוסיות.
החוקרים מצביעים על אזור השימור חוצה הגבולות קוואנגו־זמבזי בדרום אפריקה - המשתרע על פני חמש מדינות - כדוגמה לחשיבות שמירה על רציפות מרחבית. אזורים מסוג זה מאפשרים תנועה חופשית של פילים ושומרים על מגוון גנטי תקין.
כריס ת'אולס מארגון Save the Elephants הזהיר כי היקף התופעה עשוי להיות אף חמור יותר כיום, שכן הדגימות במחקר נאספו לפני גל הציד האינטנסיבי האחרון עבור שנהב. "הממצאים מעוררים דאגה אמיתית," אמר, "ומדגישים עד כמה חיוני לשמור על קישוריות בין בתי גידול."
המחקר מציב תמרור אזהרה ברור: ללא צעדים לשימור מסדרונות אקולוגיים והפחתת לחצים אנושיים, עתידם הגנטי של הפילים באפריקה עלול להיפגע באופן בלתי הפיך.
0 תגובות