שנת תשפ"ה הייתה, כמעט ללא ספק, השנה שבה הבינה המלאכותית הפכה לחלק מחיינו, לעיתים מבלי שנרגיש בכך – החל משירות לקוחות, אבחון רפואי, הפקת תמונות ווידאו, יצירה מוזיקלית ועד כתיבה יצירתית.
הרעיון של מחשבים שלומדים, מסיקים מסקנות ואף "חושבים" כמו בני אדם אינו חדש. כבר בספרות המדע הבדיוני ובתיאוריות מוקדמות לפני הולדת המחשבים הדיגיטליים נוצרו רעיונות על יצירת מכונות חכמות. אך רק בעשור האחרון חווינו פריצה אמיתית: מערכות שיכולות לבצע אבחונים רפואיים, לכתוב טקסטים, לנתח תמונות, ולספק שירות כמעט בכל תחום.
עם זאת, השימוש הגובר טומן בחובו גם סיכונים לא מבוטלים: מידע כוזב, הזיות שנראות אמיתיות, והטמעת דעות קדומות לתוך המודלים עצמם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
השאלה המטרידה ביותר: האם מחשב יכול להחליף את הרופא? במיוחד בתחום הרגיש של בריאות הנפש, שמבוסס על קשר אנושי אמיתי?
למערכות הבינה המלאכותית יתרונות ברורים: זמינות 24/7, אין עייפות או שיפוטיות, ואפשר לאמן אותן על אלפי מקרים שנצברו, בכדי לספק החלטות מושכלות. צ'אטבוטים טיפוליים יכולים לספק תמיכה רגשית, לסייע בתרגול טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות ולזהות סימנים מוקדמים של דיכאון או חרדה.
אבל הבעיה היא שבינה מלאכותית עלולה לטעות באבחנה, לשגות או לפספס דקויות אנושיות כמו הבעות פנים, טון דיבור ושפת גוף. לכן הפתרון המומלץ הוא שילוב כוחות: הרופא או המטפל האנושי משתמש בבינה מלאכותית ככלי עזר, אך שומר על פיקוח ועל שיקול דעת מקצועי.
מחשב או רופא – מי יקבל החלטות?
הבינה המלאכותית נכנסת לתחום הבריאות עם יכולות מרשימות. מערכות ניתוח מידע רפואי מסוגלות לאבחן מחלות מוקדם, להציע טיפולים מותאמים ולסייע בקבלת החלטות קליניות.
בבריאות הנפש, יישומים מתקדמים מסוגלים לנתח הבעות פנים, נימת דיבור, תנועות גוף ותוכן השיחה, ולזהות סימנים מוקדמים לדיכאון וחרדה. צ'אטבוטים טיפוליים מספקים תמיכה רגשית 24/7, ויכולים לסייע למטפלים מקצועיים בתרגול טכניקות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות.
היתרונות והאתגרים
יתרון ברור של מערכות אלו הוא בהעדר עייפות, זמינות תמידית ואובייקטיביות מלאה. אך קיים קושי מובהק: מחשבים אינם מבינים שפת גוף, הקשרים אנושיים עדינים או פרטים לא מילוליים. שילוב של מטפל אנושי עם כלי הבינה המלאכותית הוא הפתרון המיטבי כיום, אך גם כאן השאלות האתיות מורכבות – מה קורה אם הבינה המלאכותית טועה באבחנה?
הצד האפל – פייק ניוז והשחתת מידע
כשמכונה ממציאה עובדות: הבינה המלאכותית יוצרת תוכן ללא בקרה אנושית, ובכך היא מפירה זכויות יוצרים של סופרים, עיתונאים ואמנים. אך מעבר לכך, היא מסוגלת ליצור מידע כוזב, מטעה ומשכנע, שתכליתו לשלוט, להרוויח או לרתק.
"מודלים אלו נבנים על טקסטים קיימים, ואם הם מוטים או שקריים, התוצאה תהיה מידע כוזב שמשפיע על ההמון", מסביר ד"ר מני קליין, המשמש כרופא בכיר במחלקה פנימית.
הוא מדגיש כי "הבעיה חמורה במיוחד ברשתות החברתיות: תכנים שקריים מרגשים ומפתיעים יותר מהאמת, ומקבלים תפוצה רחבה. המידע הכוזב הזה גם מזין דורות חדשים של מודלים – "עותק של עותק" של מידע מוטה ושגוי – וכך נוצר מחזור מסוכן שמסבך את מהימנות הידע ברשת.
עולם עם גבולות מטושטשים
אם עוקבים מקרוב אחרי התפתחות הבינה המלאכותית, צפה ועולה שאלה מסקרנת, האם כל אחד יכול להיות אמן?
מהפכת הבינה המלאכותית משנה את חוקי המשחק בעולם האמנות: ציור דיגיטלי, מוזיקה, משחקי מחשב, כתיבה יצירתית – הכל הופך לנגיש לכולם. הגבול בין האמן למשתמש מטושטש, והיצירה אינה עוד נחלת מקצוענים בלבד.
"הטכנולוגיה מאפשרת לכל אחד ליצור, אבל גם מסכנת את היוצרים המסורתיים", אומרת האמנית והמאפרת חני כהן. "השאלה היא האם נוכל לשמר את היצירתיות האנושית כשהמכונה יכולה להעתיק ולהגיב מהר יותר".
היא מדגישה כי "ישנם תחומים בהם רק הנגיעה האנושית והאישית יודעת לבטא את חופש היצירה והחזון של היוצר. עוד רחוק מאוד היום שתספורת ואיפור יוכלו להיעשות באמצעות מכונה"
הציבור החרדי והדתי – יציבות בעולם משתנה
מסורת לימודית כחוסם טכנולוגי: הציבור החרדי, בזכות אוריינות מסורתית, קריאה מעמיקה ותרבות לימודית מבוססת קריאה והבנה, מצליח להישאר יציב בעולם המשתנה במהירות. לימוד המשניות, הגמרא וההלכה מאפשר לו להמשיך לעבוד עם טקסטים מקוריים ולשמור על חשיבה עצמאית, גם כאשר כל הסביבה דיגיטלית ומשתנה.
המלמד הידוע הרב ישראל זילבר מדגיש בשיחה עם 'כיכר השבת': "הלמידה שלנו בחיידר, אינה רק העברת מידע. היא משמרת את השכל הישר, ההבנה והביקורת – כלים שלא ניתן להחליפם במחשב".
לדבריו, "דווקא גישת הלימוד המעמיקה מאפשרת לציבור החרדי להתמודד עם אתגרי המידע הכוזב והסחות הדעת של העולם הדיגיטלי, תוך שמירה על ערכים יציבים ויכולת קבלת החלטות מושכלת".
בהמשך לזה, ניתן להבחין כי טבע האדם הזקוק כל כך לחברה אנושית כדי לצמוח ולשגשג מאוים מאוד מהמחשב המשתלט ומהבינה מלאכותית הקרה והמנוכרת המסתערת - ואין ספק שהחברה החרדית המבוססת בהתפתחותה על שינון ולמידה בחברותא, החל מהרמה האישית ועד שמיעת מגוון רחב של שיעורי תורה בשורה ארוכה של נושאים בהחלט יכולה להתמודד בקלות יותר עם השיטפון המלאכותי.
בהיבט הזה נזכר כי אל לנו לשכוח את המתנה האדירה הנקראת שבת - ואיתה החגים כמובן - בהם כל מי שנמנע מעשיית מלאכה חוסך מעצמו את המפגש עם הבינה המלאכותית לפחות ליום אחד רצוף - מה שבהחלט מעניק נקודות זכות מול האנושות הכלל עולמית שאינה עוצרת לרגע מהמרדף האינסופי אחרי ההישגים והקריירה
הזדמנות וסכנה
אין ספק שהבינה המלאכותית משנה את חיינו – בריאות, אמנות, יצירה, קבלת החלטות וחיי היומיום. השפעתה אינה אחידה: הציבור החרדי, בזכות מסורות לימודיות עמוקות וקריאה מעמיקה, מצליח לשמור על יציבות ולהשתמש בטכנולוגיה ככלי – מבלי לאבד את היכולת האנושית.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"העתיד אינו רק של המכונה", מסכם ד"ר קליין. "העתיד הוא של מי שילמד לשלב בין חוכמת האדם לחוכמת המחשב – וזה כולל גם את הציבור החרדי, ששומר על העוגן האנושי בעולם המשתנה במהירות".
0 תגובות