34 שנים חלפו מאז נפילתו בקרב, אך באזרבייג'ן לא שכחו את אלברט אגרונוב. השבוע התקיימו אירועי אזכרה מרכזיים לזכרו של הלוחם היהודי שהפך לאחד מסמלי הגבורה הלאומיים במדינה המוסלמית, כשהרב זמיר איסייב, רב הקהילה הספרדית בבאקו, הגיע יחד עם תלמידי בית הספר היהודי וצעירים מהקהילה לתפילה סמוך לקברו.
אגרונוב קבור במקום המרכזי ביותר בבירה - שדרת השהידים, תחת דגלי ישראל ואזרבייג'ן, יחד עם גיבורי לאום אחרים. במהלך הביקור שמעו התלמידים על סיפור חייו של הלוחם שהפך לסמל לאחדות בין יהודים לאזרים.
"שיעור באומץ ובאהבת מולדת"
"המורשת שלו היא שיעור באומץ, באחריות ובאהבת מולדת", מסר הרב איסייב במהלך האירוע. "אלברט אגרונוב הוכיח שאפשר להיות יהודי גאה ואזרח נאמן שאוהב את מדינתו ומוכן להקריב למענה".
עבור אזרבייג'נים רבים, שמו של אגרונוב מזוהה לא רק עם קרב גבורה ממלחמת קרבאך הראשונה, אלא גם עם ערכים של נאמנות, הקרבה ושותפות אזרחית. סיפורו של הלוחם היהודי ממשיך להדהד עד היום הרבה מעבר לקהילה היהודית המקומית.
כבוד בין דתי
לאחר מותו הוענק לאגרונוב תואר "הגיבור הלאומי של אזרבייג'ן", אות הכבוד הגבוה ביותר במדינה. הלווייתו הפכה לסמל של כבוד בין דתי, כאשר רבנים יהודים ואימאמים מוסלמים השתתפו בה יחד.
במהלך השנים הפך אגרונוב לדמות מוכרת בתודעה הציבורית באזרבייג'ן. בית הספר שבו למד נקרא על שמו, ובהמשך הוצבה לוחית זיכרון על בית משפחתו בשכונת אמירג'אן שבבאקו. בשנת 2020 נחנכה בעיר גם אנדרטה גדולה לזכרו.
הקרב האחרון
אגרונוב לחם במאי 1992 בקרב על הגנת עיר שושה, אחד הקרבות המרכזיים והקשים במלחמת קרבאך הראשונה. הוא כבר היה ידוע כאשף השריון - במהלך הלחימה השתתף בקרבות טנקים רבים מול כוחות הבדלנים הארמניים והצבא הרוסי, והצליח להשמיד מספר רב של כלי רכב משוריינים של האויב. על פי הדיווחים, הארמנים קבעו על ראשו פרס כספי מרשים.
לפי עדויות של קצינים אזרים שלחמו לצדו, במהלך הקרב יצא אגרונוב מתוך הטנק שלו כדי לפנות את גופותיהם של חיילים אזרים שנפלו ונותרו ברחובות העיר. בזמן שניסה לחלץ את החללים, נורה למוות בידי צלף בכביש שושה לצ'ין ב-8 במאי 1992.
"יהודי ונלחם על המקום שנולדתי בו"
באזרבייג'ן רואים בסיפורו של אגרונוב הוכחה לכך שזהות יהודית ופטריוטיות אזרבייג'נית אינן סותרות זו את זו. בהקלטה נדירה ימים ספורים לפני מותו, אגרונוב סיפר לעיתונאי שהוא יהודי ונלחם על המקום שנולד בו יחד עם העם האחים האזרים שלו.
עבור רבים במדינה, הוא מייצג תפיסה אזרחית שלפיה ערכו של אדם נמדד באומץ לבו, בשירותו ובהתמסרותו למדינה, ולא במוצאו או בדתו. היחס לאגרונוב משתלב גם במעמדן ארוך השנים של הקהילות היהודיות באזרבייג'ן, בעיקר בבאקו ובקובה, שם חיות קהילות יהודיות במשך מאות שנים בנראות ציבורית גבוהה יחסית ובתחושת ביטחון.
יותר משלושה עשורים לאחר שנהרג בקרב, אלברט אגרונוב ממשיך להיחשב באזרבייג'ן לא רק ללוחם שנפל במלחמה, אלא לאחד מסמליה הלאומיים של המדינה.
0 תגובות