
תעשיית החלל העולמית נמצאת בנקודת מפנה. בכינוס חלל-קום (Space-Comm), שנערך בגלזגו שבסקוטלנד בשבוע שעבר, נפגשו נציגי נאס"א, ממשלות בריטניה וסקוטלנד, סוכנות החלל האירופית (ESA) וגורמים מסחריים מהעולם כולו. האירוע התקיים על רקע סיום קרוב של תחנת החלל הבינלאומית (ISS) - שיתוף פעולה בן כמעט 30 שנה בין ארצות הברית לרוסיה - וצפוי לעורר "יישור מחדש של משימות ויעדים" בתעשיית החלל.
נחיתות מאוישות חוזרות להיות יעד מרכזי. פרויקט ארטמיס של נאס"א, יחד עם תחנת החלל הירחית שער הירח (Gateway), מתכנן להנחית בני אדם בשנים הקרובות בעלות נמוכה משמעותית מפרויקט אפולו ההיסטורי: 20–30 מיליארד דולר לעומת 115 מיליארד דולר.
גם סין, הודו, יפן ורוסיה מציגות יוזמות ירח משלהן, בעוד חברות מסחריות כמו איספייס-אירופה נכנסות למירוץ, כולל משימות לאיסוף ואספקת אבק ירחי על הירח.
בין 1969 ל-1972 נחתו 12 בני אדם על הירח, אך תוכנית אפולו הסתיימה מוקדם מהמתוכנן בשל עלויות גבוהות, דעיכת הדחיפות האסטרטגית לאחר ההפוגה עם ברית המועצות, מלחמת וייטנאם ושינוי סדרי עדיפויות ציבורי. העניין הציבורי בחלל ירד, והמשאבים הועברו לפרויקטים אחרים כמו מעבורות החלל ותחנת ISS.
היום, ארטמיס מנסה להקים מסגרת בת-קיימא לחקר הירח, המבוססת על שותפויות בינלאומיות ומעורבות מסחרית, בתקווה להחזיר את הירח למרכז סדר היום העולמי.








0 תגובות