עוד ממלחמת העולם הראשונה

טקטיקה בת 100 שנים: כך רוסיה מצליחה להתגבר על רחפנים מבוססי AI

טקטיקה ימית ממלחמת העולם הראשונה קמה לתחייה בחזית באוקראינה: דפוסי "זברה" גיאומטריים משמשים כמתקפת סייבר-אופטית, שמטרתה לשבש את אלגוריתמי זיהוי העצמים של רחפנים המונחים על ידי מערכות ראייה ממוחשבת (טכנולוגיה)

משאית רוסית צבועה בצבעי זברה (צילום: רשתות חברתיות)

המלחמה באוקראינה ממשיכה לשמש כחממה הגדולה בעולם לחדשנות צבאית מאולתרת. בעוד המרחב האלקטרוני הולך ונאטם בעקבות שימוש מסיבי באמצעי לוחמה אלקטרונית, שני הצדדים נאלצים למצוא פתרונות יצירתיים. הפיתוח האחרון שמסעיר את קהילת המודיעין הטכנולוגי מציג שילוב יוצא דופן בין עבר רחוק לעתיד עתידני: משאיות אספקה רוסיות שנצבעו בדפוסי "הסוואה מסנוורת" (Dazzle Camouflage) – אותה טקטיקה שפיתח הצי הבריטי בשנת 1917 כדי להתגונן מפני צוללות גרמניות.

בימים האחרונים עלו ברשתות החברתיות תמונות רבות של משאיות רוסיות כבדות מדגמי Ural ו-KAMAZ, כשהן מכוסות לחלוטין בפסי זברה שחורים ולבנים, או בדפוסים אורגניים מפותלים המזכירים עלים. הצביעה אינה פוסחת על אף חלק בכלי הרכב, כולל הגלגלים והצמיגים. למתבונן האנושי, משאיות אלו נראות בולטות וחריגות בנוף, אך המטרה שלהן אינה להסתתר מעיניו של אדם, אלא להטעות "עין" מסוג אחר לחלוטין – את חיישני הבינה המלאכותית.

צבעי הסוואה (צילום: רשתות חברתיות)

המקור: כשצבעי ה"זברה" שיגעו את הצוללות הגרמניות

ההיגיון האופטי של השיטה מגיע כאמור ממלחמת העולם הראשונה, אי שם בשנת 1917. הצי המלכותי הבריטי עמד אז חסר אונים מול מתקפות הצוללות הגרמניות (U-boats) שהטביעו ספינות אספקה בקצב רצחני. מכיוון שלא הייתה דרך להסתיר ספינת ענק בלב ים, האמן הבריטי נורמן וילקינסון הציע רעיון מהפכני: במקום לנסות להתחבא, צריך לבלבל.

כך נולדה "הסוואת הסנוור" (Dazzle Camouflage). ספינות מלחמה ואספקה נצבעו בתבניות גיאומטריות אגרסיביות, חדות ובעלות ניגודיות גבוהה של שחור, לבן, כחול וירוק. המטרה לא הייתה להפוך את הספינה לבלתי נראית, אלא להרוס לחלוטין את הצללית האופטית שלה. כאשר מפקד צוללת גרמני הביט מבעד לפריסקופ, הדפוסים המשוגעים הקשו עליו מאוד לקבוע את גודל הספינה, את מהירותה, וחשוב מכל – את כיוון ההפלגה שלה (ה"קורס"). טעות של מעלות ספורות בהערכת הכיוון גרמה לכך שטילי הטורפדו שנורו החטיאו את המטרה לחלוטין.

ספינה בריטית צבועה בצבעי הסוואה (צילום: נחלת הכלל)

החולשה של הראייה הממוחשבת

וזהו אותו היגיון מאחורי המהלך הנוכחי. בשל חסימות ה-GPS והקשר הרדיופוני שמפעילה רוסיה, רחפנים תוקפים רבים אינם תלויים עוד במפעיל אנושי בשלב הסופי של המשימה. הם מצוידים במערכות ראייה ממוחשבת (Machine Vision) ובאלגוריתמים של בינה מלאכותית, המאפשרים להם לזהות, לסווג ולנעול על מטרות באופן אוטונומי לחלוטין על בסיס צלליות ומאפיינים גיאומטריים קבועים.

אלגוריתם הלמידה העמוקה של הרחפן מאומן לזהות משאית צבאית תקנית בצבע ירוק-זית לפי קווי המתאר שלה. דפוסי הסנוור החדים והניגודיות הגבוהה של הצבעים משבשים את זיהוי הקצוות של הרכב. כתוצאה מכך, הבינה המלאכותית אינה מצליחה להגיע לרף הביטחון הנדרש כדי להגדיר את העצם כ"משאית צבאית", ועשויה לחלוף על פניה מבלי לבצע תקיפה קטלנית.

היסטוריה שחוזרת על עצמה בממדים חדשים

זוהי אינה הפעם הראשונה שבה רוסיה משתמשת בשינוי גיאומטרי חזותי כדי לבלבל מערכות נשק מתקדמות. במהלך המלחמה הנוכחית תועדו מפציצים אסטרטגיים רוסיים (כמו ה-Tu-95) כשהם מכוסים בצמיגי מכוניות ישנים על כנפיהם. מומחי פנטגון אישרו בשנה שעברה כי צמיגים אלו נועדו לשבש את מערכות התאמת התמונה של טילי שיוט ורחפנים אוקראיניים ארוכי טווח. באופן דומה, ספינות קרב רוסיות בים השחור נצבעו בקצוותיהן בצבע כהה כדי לגרום להן להיראות קטנות יותר או בעלות כיוון תנועה שונה בתצלומי לוויין חזותיים.

משאית רוסית בגווני הסוואה (צילום: רשתות חברתיות)

האם הטקטיקה תחזיק מעמד?

למרות היצירתיות, מומחי צבא מטילים ספק ביעילות ארוכת הטווח של המהלך. החיסרון הגדול של צבעי הסנוור הוא שהם הופכים את המשאיות למטרות קלות ביותר לזיהוי עבור מפעילים אנושיים, במקומות שבהם הקשר לרחפן אינו חסום.

יתרה מכך, עולם התוכנה מתפתח בקצב מהיר בהרבה מצביעת משאיות בשטח. ברגע שמהנדסי התוכנה באוקראינה יזינו את תמונות ה"זברה" החדשות לתוך מאגרי המידע של ה-AI, האלגוריתם ילמד לזהות דווקא את הדפוסים האלו. במצב כזה, הטקטיקה שהייתה אמורה להגן על המשאיות תהפוך לחתימת מטרה מובהקת, שתסמן לרחפנים האוטונומיים בדיוק למי כדאי להצמיד ראש נפץ.

בכתבה זו נעשה שימוש בצילומים אשר בעל הזכויות בהם לא נודע או לא אותר, בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות שלחו הודעה על כך בצירוף הצילום המקורי לדוא"ל desk@kikar.co.il.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (100%)

לא (0%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

אולי גם יעניין אותך:

עוד בבעולם: