במעמקי הרי האלפים, בתוך מנהרה באורך 5.2 קילומטרים המובילה למנהרת הרכבת "פורקה" (Furka), שוכנת מעבדת ה-BedrettoLab. המיקום אינו מקרי: קילומטר וחצי של סלע מעל המעבדה יוצרים תנאי לחץ מושלמים המאפשרים לחוקרים לבחון מקרוב כיצד שברים גיאולוגיים נעים ומתנהגים.
שם, לבושים בחליפות כתומות זוהרות, צוותים בינלאומיים של מדענים פועלים בתוך מה שהם מכנים "מכונת רעידות אדמה" טבעית.
במסגרת ניסוי דרמטי בשם FEAR-2 (הפעלה של שברים וקריעת רעידות אדמה), הזריקו המדענים 750 מטרים מעוקבים של מים לתוך קידוחים עמוקים בסלע. המטרה הייתה נועזת: לשמן קו שבר קיים ולגרום לו לנוע במכוון. התהליך לווה במתח רב. הפסקת חשמל פתאומית במנהרה הקפיצה את החוקרים בחדר הבקרה בציריך, שם ניהלו את הניסוי מרחוק מטעמי בטיחות.
התוצאות היו חסרות תקדים: הניסוי עורר כ-8,000 אירועים סיסמיים לאורך קו השבר. הרעידות היו קטנות מכדי להיות מורגשות על פני השטח, אך העוצמה בתוך המנהרה הייתה עצומה. אדם שהיה עומד ליד השבר היה נזרק לאוויר בזינוק אדיר - התאוצה הייתה גבוהה פי 1.5 מכוח המשיכה.
למה להסתכן ביצירת רעידות אדמה? פרופ' דומניקו ג'יארדיני, ממובילי המחקר, מסביר את הפרדוקס: "אם נלמד איך לייצר רעידות בגודל מסוים, נדע איך לא לייצר אותן".
ידע זה קריטי למניעת אסונות שנגרמו בעבר מפעילות אנושית, כמו רעידת האדמה בפוהאנג שבדרום קוריאה ב-2017, שהופעלה בטעות על ידי הזרקת מים בתחנת כוח גיאותרמית. במקביל למחקר בשוויץ, מעבדות נוספות כמו זו שבאוניברסיטת טקסס משתמשות במכונות הדמיה כדי לאתר "סימנים מקדימים" שיוכלו ביום מן הימים להעניק לנו התרעה מצילת חיים לפני שהאדמה רועדת באמת.
0 תגובות