חשיפה היסטורית ומטלטלת מספקת תזכורת מהדהדת לאחת מפרשיות הריגול הגדולות בהיסטוריה: סעיד ג'אוויש, חייל וקצין מודיעין סורי לשעבר שהתמחה במודיעין אותות והיה מי שפיענח ואתר בשעתן את השידורים החשאיים שנשלחו מדירתו של אלי כהן הי"ד בלב דמשק, חושף כעת עדויות ראשוניות ומרתקות על אודות לכידתו של איש המוסד, חקירתו הדרמטית והחלטת גורמי הביטחון בליל הוצאתו להורג.
בריאיון מקיף לאתר Al Majalla, מתאר ג'אוויש – כיום אדם מבוגר ובעל ראייה לקויה – כיצד שירת בפלוגת הקשר 134 והיה חלק בלתי נפרד מצוות של שישה אנשי מודיעין שהתכנסו בליל ה-18 במאי 1965,, שעות ספורות בטרם נתלה כהן בכיכר מרכזית בדמשק.
מטרת הדיון הלילי במשרדו של עדנאן טיארה, ראש ענף ישראל במודיעין הסורי, הייתה לפתור את שאלת מקום קבורתו המדויק. "היה ברור לכולנו שישראל תעשה הכל בבוא היום כדי לאתר את השרידים ולהשיבם אליה," מסר ג'אוויש, וחשף כי טיארה הציע לקבור את כהן ממש בכניסה לאחד ממחנות הצבא המאובטחים דרך קבע – כדי שהקבר יזכה לאבטחה רציפה ללא מנגנון נפרד.
ההצעה התקבלה, ולמחרת נקבר כהן מחוץ לאותו בסיס – מקום שבו, להערכתו של ג'אוויש, נמצאת הגופה עד עצם היום הזה.
בנוסף לשרטוט מבצע המעקב והחשיפה של ציוד הריגול הישראלי ברמת הגולן, התייחס ג'אוויש בפירוט לתעלומת שעון היד המפורסם של כהן. השעון נלקח ממנו במהלך החקירות הקשות, ושנים לאחר מכן, כשג'אוויש עסק במסחר באיחוד האמירויות, פגש במקרה ברחוב את החוקר של כהן והופתע לגלות כי הוא עדיין עונד את השעון המקורי – עדכון אותו העביר בזמנו במישרין לראש לשכת הביטחון הלאומי הסורי, עלי ממלוק.
ג'אוויש אף חשף התפתחות דרמטית מהשנתיים האחרונות, לפיה המוסד הישראלי הצליח – באמצעות מתווכים ובהסכמה שקטה של דמשק – להשיג ולשים את ידו על כל המסמכים והמברקים המפוענחים מתיקו החסוי של כהן, בעודו מנקה כעת מאשמה את איש העסקים מאג'ד שייח' אל-ארד שנשפט למאסר עולם וטען כי לא ידע דבר על משימתו האמיתית של המרגל הישראלי.
