משבר האנרגיה החריף שנוצר בעקבות סגירת מצר הורמוז - אחד מעורקי האנרגיה המרכזיים בעולם - משנה במהירות את מפת האנרגיה הגלובלית. לפי הערכות, כ־20% מהנפט העולמי וכמות דומה של גז טבעי נוזלי חדלו לזרום דרך המצר, בעקבות חסימה כפולה: איראן מונעת מעבר ספינות של מדינות יריבות, בעוד הצי האמריקאי חוסם נמלים איראניים.
סוכנות האנרגיה הבינלאומית הגדירה את המצב כ"איום הביטחוני החמור ביותר על שוק האנרגיה אי פעם". על פי הערכות גולדמן זאקס, נוצר פער של כ־13.7 מיליון חביות ביום, כאשר המלאים העולמיים מתקרבים לשפל היסטורי.
אסיה בחזית המשבר
כ־90% מהנפט והגז העוברים במצר הורמוז מיועדים לשווקים באסיה – והיבשת היא הנפגעת המרכזית. לפחות 16 מדינות באסיה כבר הכריזו על צעדי חירום לצמצום צריכה.
פקיסטן הפחיתה את מהירות הנסיעה בכבישים כדי לחסוך בדלק, הפיליפינים הכריזו על מצב חירום לאומי, לאוס מעודדת עבודה מהבית, ואינדונזיה הגבילה את מכסות הדלק המסובסד ל־50 ליטר לאדם. במקביל, מחירי הדלק בבנגלדש, קמבודיה ומיאנמר זינקו בשיעורים של 50% עד 80%.
המשבר צפוי להימשך: משלוחי הגז האחרונים שיצאו מהמפרץ הפרסי לפני הסגירה צפויים להגיע ליעדם בימים הקרובים בלבד, והערכת מומחים היא כי הפער באספקה לא ייסגר לפני 2028.
חזרה לפחם, האצה בגרעין
כדי להתמודד עם המחסור, מדינות רבות חוזרות למקורות אנרגיה שנדחקו בשנים האחרונות. דרום קוריאה הסירה מגבלות על ייצור חשמל מפחם, הודו מגבירה את השימוש בפחם לקראת הקיץ, ותאילנד, הפיליפינים ווייטנאם מרחיבות את הפקת החשמל ממקורות פחמיים.
עם זאת, אנליסטים מעריכים כי מדובר בעלייה זמנית יחסית של כ־1.8% בלבד בייצור הפחם העולמי – תוצאה של מעבר מגז לפחם, ולא שינוי מגמה ארוך טווח.
במקביל, מתגברת המגמה האסטרטגית של מעבר לאנרגיה גרעינית. דרום קוריאה פועלת להחזרת חמישה כורים לפעילות כבר בחודשים הקרובים, טאיוואן שוקלת להפעיל מחדש כורים שהושבתו, ויפן חתמה על הסכמים בהיקף של כ־40 מיליארד דולר עם ארה"ב לצד שיתוף פעולה עם צרפת בתחום מחזור הדלק הגרעיני. בתחילת השנה אף הופעל מחדש מתקן Kashiwazaki-Kariwa – תחנת הכוח הגרעינית הגדולה בעולם.
כ־40 מדינות כבר הצטרפו ליוזמה בינלאומית שמטרתה לשלש את כושר הייצור הגרעיני עד שנת 2050.
רווחי ענק ולחץ פוליטי
בעוד מדינות מתמודדות עם מחסור ועליית מחירים, חברות האנרגיה נהנות מהזינוק במחירי הנפט. BP דיווחה על רווח של 3.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון – יותר מכפול מהשנה שעברה – בעיקר בזכות פעילות מסחר מוצלחת. אקסון מוביל רשמה הכנסות של מעל 85 מיליארד דולר, מעל התחזיות.
לפי נתוני Rystad Energy, 100 חברות האנרגיה הגדולות בעולם גרפו רווחים בקצב של יותר מ־30 מיליון דולר לשעה בחודש הראשון של המלחמה. אם מחירי הנפט יישארו סביב 100 דולר לחבית, הרווחים העודפים עשויים להגיע לכ־234 מיליארד דולר עד סוף השנה.
הנתונים הללו מגבירים את הלחץ הפוליטי: חמישה שרי אוצר באיחוד האירופי כבר קוראים להטיל מס רווחי יתר על חברות האנרגיה ולהגביל מחירי גז. הפער בין רווחי החברות לבין הסובסידיות שממשלות ממשיכות להעניק לציבור הופך לסוגיה פוליטית מרכזית – שעשויה לעצב את מדיניות האנרגיה בשנים הקרובות.
0 תגובות