
בעוד המערכת הבינלאומית מתלבטת כיצד להתמודד עם המציאות ברצועת עזה, אינדונזיה – המדינה המוסלמית הגדולה בעולם עם למעלה מ-270 מיליון תושבים – מבהירה כי היא מוכנה לפעולה. שר ההגנה האינדונזי הודיע כי המדינה הכשירה עד כה כ-20 אלף חיילים למשימות מורכבות ברצועה, כוח משמעותי ביותר שעשוי לשנות את מאזן הכוחות באזור.
על פי דיווח ב'הארץ', הכוחות האינדונזיים עברו הכשרה אינטנסיבית וממתינים כעת רק ל"אור ירוק" לוגיסטי כדי לעלות על הקרקע. למרות שהצהרות רשמיות מתמקדות ב"שמירת שלום" וסיוע רפואי, מדובר בכוח צבאי מאורגן ומצויד שיוצב בנקודת הרתיחה הכי חמה במזרח התיכון. השאלה המרכזית: האם זהו באמת כוח סיוע הומניטרי, או שמא מהלך אסטרטגי שישנה את כללי המשחק מול ישראל?

המערב נסוג, המזרח מתקדם
בזמן שאינדונזיה מסתערת קדימה, מדינות מערביות עושות "אחורה פנה" בצורה דרמטית. איטליה, שהבטיחה השתתפות משמעותית בכוח הבינלאומי, הודיעה על נסיגה מהתחייבויותיה. גם אזרבייג'אן הבהירה למפקד פיקוד המרכז של ארה"ב כי לא תשלח כוחות לאזור. הכאוס בפיקוד הבינלאומי רק מחזק את המעמד של הגנרל האמריקני ג'ספר ג'פרס, שנאלץ כעת לתמרן בין בעלות ברית שנסוגות לבין צבא מוסלמי ענק שמתקרב לקו החוף.
המהלך האינדונזי מעורר שאלות קשות בקרב גורמי ביטחון בישראל. כידוע, אינדונזיה אינה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ובעבר הביעה תמיכה חד-משמעית בעניין הפלסטיני. פריסת כוח צבאי אינדונזי משמעותי ברצועה עשויה ליצור מציאות מורכבת חדשה, במיוחד כאשר מדובר בכוחות שאינם כפופים לפיקוד ישיר של ארה"ב או נאט"ו.


מה עומד מאחורי המהלך?
מפקד הצבא האינדונזי הדגיש כי המשימה תתמקד בסיוע הומניטרי ורפואי, אך המספרים מספרים סיפור אחר. 20 אלף חיילים מאומנים אינם נדרשים למשימות סיוע בלבד – מדובר בכוח שיכול לשנות את המציאות הביטחונית באזור. יתרה מכך, אינדונזיה מפתחת שיתופי פעולה צבאיים עם טורקיה, כפי שעולה מפרויקט נגמ"ש הקפלן המשוריין המשותף, מה שמעיד על שאיפות אסטרטגיות רחבות יותר.
גורמים בינלאומיים מעריכים כי המהלך האינדונזי נועד לחזק את מעמדה של המדינה בעולם המוסלמי ולהציג אותה כמעצמה אזורית אחראית. עם זאת, מבחינה ישראלית, פריסת כוח צבאי זר ברצועה – במיוחד כזה שאינו בעל יחסים דיפלומטיים עם ישראל – מעוררת חששות לגיטימיים. השאלה המרכזית היא כיצד ישראל תוכל לתאם פעולות ביטחוניות כאשר בשטח פועל כוח צבאי זר שאינו כפוף לפיקוד מערבי ברור.
המועד המדויק לפריסה טרם נקבע, אך הצהרות אינדונזיה מבהירות כי הכוחות מוכנים לפעולה בכל רגע. בעוד המערב מגמגם ונסוג, המזרח מתקדם בביטחון – ומשנה את פני המזרח התיכון בצורה שעשויה להשפיע על ישראל לשנים רבות.







0 תגובות