תחקיר שפורסם אתמול (חמישי) במגזין האמריקני "ואניטי פייר" מעלה טענות חמורות נגד ג'ארד קושנר, חתנו של הנשיא דונלד טראמפ ויועץ בכיר בבית הלבן בכהונתו הראשונה. התחקיר, המבוסס על קטעים מספרו החדש של העיתונאי החוקר מתיו קול, טוען כי קושנר פעל בחשבונות ובהסדרים חשאיים בהיקף של כשני מיליארד דולר, שמומנו לכאורה על ידי איחוד האמירויות וסעודיה.
הטענות נשענות על מקורות אנונימיים, ולא הוצגו מסמכי בנק או ראיות גלויות אחרות המאפשרות לאמת אותן באופן עצמאי. קושנר הכחיש את הטענות בתוקף וכינה אותן "המצאות שערורייתיות".
לפי הספר "Princes and Thieves" שצפוי לצאת לאור בשבוע הבא, בסוף 2017 גייס המודיעין הצבאי ההולנדי האקר רוסי שפעל עבור המודיעין הצבאי הרוסי. ההאקר העניק להולנדים גישה לשרת ברוסטוב, ובו צילומי מסך מהאייפון של קושנר. ההולנדים איתרו חולשה בטלפון, עקבו אחר המסך בזמן השימוש והבחינו שקושנר נכנס לחשבון בנק באיחוד האמירויות, שאליו הועברו מאות מיליוני דולרים דרך בנק באזרבייג'ן.
החשבון, שנוהל בבנק First Abu Dhabi Bank, היה רשום על שם ארגון הצדקה האמירתי Watani Al Emarat, הממומן על ידי ממשלת האמירויות. קושנר, כך נטען, לא היה הבעלים אלא מורשה חתימה. החל מ-2017 הועברו אליו כ-750 מיליון דולר מגורמים סעודיים ואמירתיים.
מקור חסוי טען כי הארגון שימש גם להסוואת רכישות נשק ולמימון פעילות צבאית ומודיעינית חשאית מחוץ למדינה. עוד נטען כי קושנר העביר כספים מהחשבון לכמה גורמים, בהם איש מיליציה, שכיר חרב ורוצח שכיר לשעבר. זהותם ומטרת ההעברות לא פורטו.
לפי הספר, קושנר, שליט האמירויות מוחמד בן זאיד ויורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן דנו תחילה בקרן של יותר מעשרה מיליארד דולר. בין המטרות שנדונו: ביטול הסכם הגרעין עם איראן, קידום מעמדו של בן סלמאן והסדר ישראלי-פלסטיני. הוצע גם לממן את החומה בגבול מקסיקו. הרעיון נזנח, ובמקומו הועברו כספים לחשבונות נפרדים.
טענות על מעורבות ישראלית
לפי הפרסום, באביב 2018 העביר בן זאיד כמיליארד דולר לישראל דרך אזרבייג'ן, עבור קושנר. מקור שתודרך על ההסדר סיפר לקול כי ראש הממשלה בנימין נתניהו עודד את קושנר להפקיד את הכסף בבנק ישראל, כך שייראה כחשבון ממשלתי, אף שנועד לשימושו האישי. בבנק ישראל לא ניתן לפתוח חשבונות פרטיים.
עוד נטען כי נתניהו דרש עדכון לפני כל פעולה בכסף, והמסרים הועברו דרך שגריר ארצות הברית דאז, דייוויד פרידמן. מקור נוסף טען כי חלק גדול מהסכום הועבר בהמשך לקפריסין. לא הובהר כיצד נודע לנתניהו על הכסף וכיצד נעשה בו שימוש.
פרידמן הכחיש את הטענות בתוקף: "אני לא יודע שום דבר על הטענות האלה, והטענות הספציפיות הנוגעות לי ולמעורבותי לכאורה במזימה הזאת שקריות במאה אחוז". עורך דינו של קושנר הכחיש את קיום החשבון: "אין חשבונות כאלה ומעולם לא היו".
לפי התחקיר, קושנר סייע לנהל משא ומתן על הסכם שלפיו ישראל תסייע להגן על האמירויות מפני מתקפה איראנית, והאמירויות העבירו לבנק ישראל תשלום שנועד לקרן חירום. תובע לשעבר בחקירת רוברט מולר אמר כי אם קושנר הבטיח לקדם אינטרסים של מנהיגים זרים בתמורה לכספים, הדבר עשוי היה לעורר חשדות לשוחד ולפעילות כסוכן של מדינה זרה.
ארבעה בכירים לשעבר בממשל טראמפ אמרו כי לא ידעו על אישור נשיאותי שאפשר לקושנר גישה לחשבון של ממשלה זרה. עורך דינו של קושנר מסר כי לא הפר חוק וכי קשריו עם ממשלות זרות עמדו בדרישות החוק.
הכחשה נחרצת
קושנר הגיב ברשת X: "ההאשמות שמעלה המחבר הזה מטורפות לחלוטין, שקריות באופן מוחלט, והדברים מעולם לא התרחשו. הכחשנו כל אחת מהטענות האלה באופן רשמי, ובכל זאת המחבר לא סיפק ולו שמץ של ראיה לביסוסן. לא דפי חשבון, לא אסמכתאות להעברות בנקאיות, לא מספרי חשבונות, לא תאריכי עסקאות ולא שום פרט אחר שניתן לאמת".
הוא הוסיף: "בתקופה המדוברת הייתי אחד האנשים הנתונים לביקורת ולבדיקה המקיפות ביותר בעולם. הייתי נתון לסיקור תקשורתי אינטנסיבי, לחקירות רבות בקונגרס ולחקירת תובע מיוחד. שיתפתי פעולה מרצוני עם החקירות האלה ומסרתי יותר מ-30 שעות של עדות. אף אחת מהטענות הללו לא עלתה מעולם, משום שאף אחד מהאירועים האלה לא התרחש".
קושנר כינה את הפרסום "המצאות שערורייתיות שמוצגות כתחקיר עיתונאי" ו"תערובת של פנטזיה, בדיה ואג'נדה", שנכתבה על ידי אדם "שמופרע קשות או פועל ממניעים זדוניים".
הטענות מתפרסמות על רקע קשריו של קושנר עם מדינות המפרץ. לאחר שעזב את הבית הלבן ב-2021 הקים את קרן Affinity Partners, שקיבלה השקעה של שני מיליארד דולר מקרן העושר הסעודית. זוהי השקעה מוכרת ונפרדת מהחשבונות הנטענים בתחקיר.
כזכור, קושנר שימש כיועץ בכיר בבית הלבן בכהונתו הראשונה של טראמפ, ומילא תפקיד מרכזי בניהול הקשרים עם מדינות המפרץ ובקידום הסכמי אברהם. כפי שדיווחנו לאחרונה, קושנר ממשיך למלא תפקיד דיפלומטי בממשל הנוכחי, כשהוא מנהל פגישות עם גורמים זרים בנושאים רגישים.