לטביה מציבה את עצמה בחזית ההיערכות הביטחונית של מזרח אירופה, על רקע האיום המתמשך מרוסיה והמלחמה באוקראינה. האיום מוגדר במדינה כ"קיומי, מתמשך ובלתי נעלם", ובהתאם לכך, הבירה ריגה יוצאת למהלך מואץ של בניין כוח, חיזוק תעשיות הביטחון המקומיות והעמקת שיתופי הפעולה עם מדינות המערב – ובראשן ישראל.ב-2018 חצתה לטביה לראשונה את רף 2% מהתמ"ג על ביטחון, אולם תוך שבע שנים בלבד זינקו המספרים כמעט פי שניים: ב-2025 צפוי התקציב הביטחוני לגעת ב-4.9% מהתוצר המקומי, סכום העולה על 2 מיליארד אירו. בהיבט יחסי, מדובר באחד התקציבים הגבוהים ביותר בקרב מדינות נאט"ו. גורמים בריגה מצהירים בגלוי: "לא נוכל להסתמך רק על הגנת ברית נאט"ו – עלינו לבנות יכולת עצמאית שתפעל לצד ההרתעה הקולקטיבית".
הלקח מאוקראינה: הגנה אווירית וימית
ההשקעות מתמקדות בשלושה צירים מרכזיים: הגנה אווירית רב-שכבתית, חימוש מדויק ארוך טווח ותעצום מערכות בלתי מאוישות. לקחי אוקראינה – במיוחד מול מתקפות הכטב"מים והחימוש המשוטט – מחלחלים עמוק. במשרד ההגנה הלטבי מזהירים: "אירועי בריסל וקופנהגן הוכיחו שגם הים הפך לפלטפורמת שיגור. רוסיה כבר משתמשת בזה בפועל". בהתאם לכך, מוקצים משאבים ניכרים לפיתוח מערכות יירוט, הגנה מחופית ובלימת רחפנים המשוגרים ממרחב ימי.
לטביה נמצאת גם בעיצומו של חיזוק תעשיית החימוש המקומית (כולל רכש מערכות נגד טנקים מסוג ספייק) והקמת מרכז המצוינות הלאומי למערכות אוטונומיות. המדינה ממשיכה להוביל את קואליציית הכטב"מים למען אוקראינה, שמונה כבר 20 מדינות.
הזדמנות לישראל: שטח ניסויים פתוח
המדינה הבלטית אינה מסתפקת בפיתוח עצמי – והיא פותחת את שעריה לשותפים בינלאומיים. החל מינואר יפעל שטח ניסויים רחב-ממד שבו ניתן לבצע הדגמות, ניסויי אש, לוחמה אלקטרונית ומבחני יכולת למערכות יבשה, ים ואוויר. "מעט מאוד מדינות באירופה יכולות לספק תנאי ניסוי כאלה", מציינים בריגה.
במקביל, גובר הביקוש האירופי לאמצעי לחימה ישראליים בשל האתגרים הביטחוניים ביבשת, והוא צפוי להתגבר עוד בשנים הקרובות, בייחוד למדינות במזרח אירופה. התפתחות זו מחייבת את ישראל להתנהלות זהירה, בין היתר על-מנת להימנע מעימות דיפלומטי ישיר עם רוסיה, שהיא הגורם העיקרי להתחמשות האירופית.
0 תגובות