משבר חריג מטלטל את הקהילה היהודית בצרפת: הרב הראשי משה לוין, רבה הוותיק של לה רנסי שבאזור פריז במשך 29 שנה וסגן נשיא 'ועידת רבני אירופה', פוטר על ידי הקונסיסטואר של פריז לאחר שפעל להקמת עירוב קהילתי. העירוב נועד להקל על שומרי השבת, בהם משפחות עם ילדים קטנים, הורים עם עגלות, קשישים ובעלי מוגבלויות.
הכל החל בשל העירוב שהותקן על ידי הרב לוין בפרבר של פריז, ובכך הוא נכנס לעימות מול הקונסיסטואר של פריז ובית הדין המקומי, שטוענים כי הרב פעל ללא אישורם ובניגוד לסמכותם.
כעת מתייצבים לצידו של הרב המוכר והוותיק: הרב הראשי לצרפת, הראשונים לציון, ועידת רבני אירופה, בית הדין של הולנד, נשיאי הקונסיסטואר לדורותיו, הנהגת הקהילה המקומית בלה רנסי ואף גוף זכויות האדם הרשמי של צרפת.
מבנה ייחודי: הקונסיסטואר מול הסמכות הרבנית
כדי להבין את עוצמת הפרשה, צריך להכיר את המבנה המיוחד של יהדות צרפת. הקונסיסטואר הוא המוסד היהודי הוותיק המנהל את שירותי הדת בצרפת, ובפועל משמש גם כגוף מנהלי וכמעסיק של רבני הקהילות. לצד זאת פועלות הסמכויות הרבניות: הרב הראשי לצרפת, הרב הראשי של פריז ובית הדין של פריז.
במקרה הנוכחי, ההתנגשות היא בדיוק בנקודה הזו: האם מדובר בעניין משמעתי של רב שכפוף למעסיקו, או במחלוקת הלכתית שהייתה צריכה להתברר בדרכה של תורה ובכבוד הראוי לרב ותיק.
עמדת הקונסיסטואר: 'אי־ציות לסמכות'
עמדת הקונסיסטואר של פריז נשענת בעיקר על סמכות בית הדין של פריז. במכתב ששלח נשיא הקונסיסטואר, דוד עמר, לרב לוין, נטען כי הרב התקין את העירוב ללא תיאום מוקדם עם בית הדין של פריז וללא תיאום עם הרב הראשי של פריז דאז, הרב מישל גוגנהיים. עמר כתב כי כרב המועסק במשרה מלאה על ידי הקונסיסטואר, הרב לוין מחויב בנאמנות מלאה למוסד ולבית הדין שלו, והזהיר כי אם לא יחזור בו מהיוזמה, יינקטו נגדו צעדים.
במכתב ההתראה נטען עוד כי הרב לוין פעל באופן שאינו תואם את כללי המוסד, וכי בעבר כבר התגלו מתחים בינו לבין הנהגת הקונסיסטואר ובית הדין של פריז. מנקודת מבטו של הקונסיסטואר, לב הפרשה אינו רק עצם הקמת העירוב, אלא השאלה האם רב קהילה רשאי לפעול בנושא הלכתי רגיש ללא אישור ההיררכיה הרבנית המקומית של פריז.
הרב הראשי לצרפת: 'הליך בלתי קביל וחסר בסיס'
אלא שמול הטענה הזו מציגים תומכי הרב לוין תמונה שונה לחלוטין. הרב הראשי לצרפת, הרב חיים קורסיה, כתב לנשיא הקונסיסטואר כי הרב לוין פעל על פי הוראותיו, ואף ביקש פגישה עם הרב גוגנהיים והעביר לו תיק הלכתי מלא כבר בחודש דצמבר. במכתבו החריף כתב הרב קורסיה כי ההליך נגד הרב לוין הוא 'הליך בלתי קביל', 'חסר בסיס', ומהווה 'פגיעה חמורה בכבוד הרבנות הצרפתית'.
לדבריו, הקמת עירוב היא עניין הלכתי מובהק, שאינו אמור להפוך לעילה לסנקציה מנהלית. הרב קורסיה הדגיש כי הוא עצמו ביקש מהרב לוין להוביל את המהלך, וכי עליו להמשיך בשליחותו הרבנית 'בלי להיבהל מצעדים המנוגדים לרוח התורה ופוגעים בכבוד הרבנות הצרפתית'.
טענה חריפה: ההליך 'נגוע בבטלות'
מעבר למחלוקת סביב עצם הקמת העירוב, אחד הטיעונים החריפים ביותר שמעלים תומכי הרב לוין נוגע להליך הפיטורים עצמו. במכתבו לעמר כתב הרב קורסיה כי לפי התקנון הפנימי של הקונסיסטואר המרכזי, שאליו כפוף גם הקונסיסטואר של פריז, לא ניתן לסיים את כהונתו של רב בעל דיפלומה רבנית בלי פנייה מוקדמת לוועדת פיוס פריטטית.
לדבריו, ועדה כזו לא כונסה, ולכן ההליך נגד הרב לוין 'נגוע בבטלות' ואף מעיד על 'רצון ברור לפגוע' בו. במכתב נוסף, ששלח הרב קורסיה לרב לוין עצמו, הוא כתב כי "הקונסיסטואר של פריז היה צריך להפך, לברך אותך על ההישג הזה לשירות הקהילה בכך שעשה את העירוב המהודר".
"פגיעה בכבודה של תורה"
גם 'ועידת רבני אירופה' פרסמה 'קול קורא ומחאה' חריף נגד ההליך. במכתב שנשלח לנשיא הקונסיסטואר של פריז, דוד עמר, ועליו חתומים נשיא הוועידה הרב הראשי הגאון רבי פנחס גולדשמידט, סגן הנשיא הרב הראשי לצרפת הרב חיים קורסיה, אב"ד לונדון הגאון רבי מנחם געללעי, אב"ד מוסקבה והמנהל הרבני של הוועידה הגאון רבי משה לבל, נכתב כי החותמים קיבלו 'בלב דואב ובזעזוע עמוק' את הידיעה על האיום בסנקציות עד כדי פיטורים נגד הרב לוין.
במכתב מדגישה ועידת רבני אירופה כי העירוב 'איננו הקלה, אלא אמצעי הלכתי מובהק למניעת מכשול', וכי 'אין מדובר ביוזמה פרטית, אלא במהלך רבני מוסמך, אחראי ומתואם, שנועד לחזק את שמירת השבת ולמנוע מכשול מרבים'. הרבנים מחו על 'שיטה בלתי ראויה' של הפעלת לחץ על רב שפעל 'בכנות ולשם שמים כדי למנוע חילול שבת דרבים', וקבעו כי פגיעה ברב הפועל בשליחותו 'אינה עניין אישי בלבד, זוהי פגיעה בציבור כולו ובכבודה של תורה'.
בסיום מכתבם דרשו רבני הוועידה "לבטל לאלתר כל איום, סנקציה או הליך פוגעני נגד הרב רבי משה לוין שליט"א", וכן "להביע הוקרה רשמית וברורה על פועלו למען מניעת חילול שבת, לחיזוק חיי הדת ולקידוש שם שמים ברבים".
הפרשה לא נשארה בגבולות הקהילה המקומית. בעיתון הצרפתי "לה פריזיאן" דווח כי פיטורי הרב לוין, לאחר 29 שנות כהונה, עוררו זעזוע רחב וכי הסיפור קיבל "ממד לאומי". בדיווח צוין כי הרב פוטר לאחר שהקים הקלה מקומית לשמירת שבת, וצוטט גם הרב הראשי לצרפת, שטען כי הקונסיסטואר של פריז היה צריך לשבח את הרב לוין ולא לפעול נגדו.
בית הדין של הולנד מצטרף לתמיכה
גם בית הדין של הולנד בראשות הגאון רבי אריה רלב"ג הצטרף לקולות התמיכה. במכתב שנשלח לרב הראשי החדש של פריז, הרב שלמה סניור, קראו דייני בית הדין לפעול להשכנת שלום, לעמוד לצד הרב לוין ולהפסיק את 'הרדיפות' כלשונם. הם אף הציעו להקים במסגרת הרבנות ובית הדין של פריז מחלקה מסודרת לענייני עירוב, בשיתוף פעולה עם הרב הראשי לצרפת.
יצוין כי הרב לוין אינו זר לעולם העירובין. העירוב הוקם על ידי הרב אבנר כהן, מומחה בינלאומי לעירובין, שהיה מעורב בהקמת עירובין בהונג קונג, טביליסי ומוסקבה. הרב הראשי לצרפת הדגיש במכתבו כי אין כל מקום לחזור מן העירוב שהוקם בידי מומחה כזה.
התמיכה שמגיעה מישראל
גל התמיכה הגיע גם לישראל. הראשון לציון והרב הראשי לישראל, הגאון רבי דוד יוסף, פנה במכתב לנשיא הקונסיסטואר וקרא לפעול למניעת סיום העסקתו המיידית של הרב לוין. במכתבו הדגיש כי אין בכוונתו להתערב בהחלטות הפנימיות של הקונסיסטואר, אך ביקש שלא לקבל החלטה לפני שהרב לוין יוכל להשמיע את דבריו. הגר"ד יוסף הזכיר את הפסוק "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק", וציין כי דרך זו מקובלת הן בדיני תורה והן במשפט הכללי. הגר"ד יוסף אף דרש מהקונסיסטואר לכבד את צו המניעה שהוציא בית הדין של הולנד.
גם הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף פנה לדוד עמר וביקש למנוע את סיום העסקתו המיידית של הרב לוין. במכתבו כתב כי הרב לוין מוכר לו אישית שנים רבות, וכי "לבו זך וכוונותיו לשמים". גם הוא קרא לאפשר לרב להשמיע את דבריו לפני קבלת החלטה, מתוך שמירה על צדק, כבוד התורה ודרכי שלום.
תמיכה רחבה: מהקהילה המקומית ועד גופי זכויות אדם
מעבר לתמיכה הרבנית הרחבה, גם הנהגת הקהילה המקומית בלה רנסי מתייצבת לצד הרב לוין. נשיאי הקונסיסטואר לדורותיו הביעו תמיכה במהלך, וכך גם גוף זכויות האדם הרשמי של צרפת, שרואה בפיטורי הרב פגיעה בזכויות דתיות.
באופן חריג, גם גוף זכויות האדם הרשמי של צרפת נכנס לתמונה. ה-CNCDH, הוועדה הלאומית המייעצת לזכויות אדם בצרפת, פנתה לנשיא הקונסיסטואר של פריז והביעה "דאגה עמוקה" מההחלטה לפטר את הרב לוין בעילה של "אי־ציות" בעקבות התקנת העירוב. במכתב נכתב כי הרב לוין הוא חבר מוערך בוועדה, וכי העירוב נועד לאפשר מימוש בפועל של חופש הפולחן. הוועדה הדגישה כי עבור בעלי מוגבלויות והורים עם עגלות, העירוב אינו רק הסדר ליטורגי, אלא "כלי של נגישות והכלה", המאפשר להם להשתתף בחיי הקהילה ובתפילות השבת.
בקונסיסטואר של פריז ובית הדין המקומי טוענים כי הרב הפר את הסמכות המוסדית ואת המשמעת הפנימית. מנגד, הרב לוין ותומכיו טוענים כי פעל למען שמירת השבת וצרכי הקהילה, בגיבוי רבני בכיר, וכי גם אם הייתה מחלוקת, הדרך הנכונה הייתה הידברות, בירור הלכתי מכבד ושמיעת טענותיו, ולא הליך פיטורים שנתפס כהשפלה ציבורית של רב ותיק.
0 תגובות