
המלחמה בין ארה"ב וישראל לאיראן, שנמצאת כעת בשבוע השלישי שלה, הובילה לשיבושים חסרי תקדים באספקת האנרגיה העולמית.
בתגובה לתקיפות, איראן חסמה בפועל את מצרי הורמוז - נתיב שדרכו עובר כחמישית מאספקת הנפט העולמית. החסימה הקפיצה את מחירי הנפט בברנט ליותר מ-106 דולרים לחבית. בעוד איראן מאיימת כי המחירים עלולים לזנק אף ל-200 דולרים, טראמפ הצהיר כי ארה"ב תמשיך להפציץ את קו החוף האיראני כדי לפתוח את המצר.
בפוסטים ברשתות החברתיות ובהצהרות לתקשורת, טראמפ דרש ממדינות כמו סין, צרפת, יפן, דרום קוריאה ובריטניה לשלוח ספינות מלחמה לאזור. טראמפ טען כי מדינות אלו הן הנהנות העיקריות מהנפט שעובר במצר ולכן עליהן להשתתף באבטחתו, באומרו: "אני דורש שהמדינות הללו ייכנסו ויגנו על הטריטוריה שלהן... זה המקום ממנו הן מקבלות את האנרגיה שלהן". הוא אף איים לדחות פסגה עם נשיא סין אם בייג'ינג לא תסייע בפתיחת המצור.

למרות הלחץ, טראמפ נתקל בסירוב גורף:
יפן ואוסטרליה היו הראשונות לצנן את היוזמה. ראש ממשלת סנאה טקאיצ'י הבהירה כי לארצה אין כל תוכנית לשלוח ספינות ליווי למצרי הורמוז והדגישה כי הרף למעורבות צבאית עבור יפן הוא "גבוה ביותר". גם קנברה לא השאירה מקום לספק: ממשלת אוסטרליה הודיעה באופן חד־משמעי כי לא תשלח ספינות למעבר האסטרטגי.
בצרפת בחרו בקו זהיר דומה. בפריז הודיעו כי המדינה לא מתכוונת להציב ספינות במצר ותשמור על עמדה "הגנתית", תוך הדגשה כי צרפת אינה מעוניינת להיגרר לעימות צבאי עם איראן.
גם בבריטניה שוקלים את צעדיהם בזהירות. בלונדון בוחנים אפשרויות סיוע מוגבלות בלבד, כמו הפעלת אמצעים לאיתור ונטרול מוקשים מן האוויר, אך גורמים רשמיים הזהירו כי שליחת ספינות מלחמה לאזור הרגיש עלולה דווקא להחריף את המצב הנפיץ.
בדרום קוריאה התמונה מורכבת יותר. בסיאול נמצאים בדילמה אסטרטגית וממשיכים לבחון את הבקשה בזהירות, מתוך חשש שמעורבות צבאית במפרץ תפגע באינטרסים הכלכליים שלה במזרח התיכון ואף תגרור תגובה מצד איראן.
נכון לעכשיו, אף מדינה לא נענתה בפועל לקריאתו של טראמפ, והמאמץ להקמת קואליציה ימית נותר ללא מחויבות מצד בעלות הברית המרכזיות.








0 תגובות