העיר באלימינה שבצפון אירלנד חוותה לילה שני ברציפות של מהומות אלימות, כשמאות מתפרעים רעולי פנים תקפו שוטרים, הציתו כלי רכב וגרמו נזק כבד לרכוש. ההתפרעויות החלו בעקבות הפגנה על רקע אירוע חמור שהתרחש בעיר, בו הם מאשימים את המהגרים הבלתי חוקיים.
המהומות, שפרצו לראשונה ביום שני לאחר ששני נערים הואשמו בבית המשפט בתקיפה חמורה, גלשו עד לשעות הקטנות של הלילה גם ביום שלישי. המשטרה דיווחה על שימוש בבקבוקי תבערה, קרשים, ואבנים שנעקרו מקירות סמוכים על ידי הפורעים. בתגובה הפעילו הכוחות אמצעים לפיזור הפגנות, כולל תותחי מים ותחמושת אל-הרג.
לפי עדויות מהשטח, אחד הבתים הוצת כליל, ושוטר פונה כשהוא סובל מבחילה קשה לאחר שנחשף לעשן במקום אחר שבו ניסו המתפרעים להצית בניין. כלי רכב הועלו באש, ואחד מהם אף נמצא הפוך בלהבות, בעוד סירנות המשטרה נשמעו ברחבי העיר זמן רב אחרי חצות.
עוד לפני כן, ביום שני בלילה, נגרם נזק לארבעה בתים שעלו באש, וחלונות ודלתות נותצו בעסקים ובבתים נוספים. המשטרה חוקרת את האירועים כמתקפות שנאה על רקע "גזעני". לפחות 15 שוטרים נפצעו בשני לילות העימותים.
בשולי המהומות בבאלימינה, נרשמו הפגנות נוספות שגרמו לחסימות כבישים בבירה בלפסט, וכן דיווחים על אירועים נקודתיים בערים נוספות, בהן ניוטנבי וקריקפרגוס.
שר צפון אירלנד בממשלת בריטניה, הילרי בּן, גינה בחריפות את האלימות, וכתב ברשת X: "המראות הקשים של הפרת סדר שראינו שוב הלילה בבאלימינה אינם מתקבלים על הדעת – אין להם מקום בצפון אירלנד".
למרות שחולפות כבר 27 שנה מאז נחתם הסכם השלום ההיסטורי ששם קץ לעשורים של שפיכות דמים, אזורים מסוימים בצפון אירלנד עדיין מתוחים ולעיתים מתפרצות בהם התפרעויות.
מאז המאה ה-17, כשהממשלה הבריטית החלה להתיישב בצפון האי בתושבים פרוטסטנטים ממוצא אנגלי וסקוטי, הלכה והתחדדה היריבות מול הרוב הקתולי המקומי.
החלוקה הרשמית ב־1921 בין הרפובליקה של אירלנד העצמאית לבין צפון אירלנד שנותרה תחת שלטון בריטי, לא סיימה את העימותים – אלא החמירה אותם. העשורים שלאחר מכן, ובעיקר תקופת "הצרות" (The Troubles) מ-1969 ועד הסכם גוד פריידי ב־1998, התאפיינו באלימות קשה, טרור וקרע עמוק בין לאומנים אירים שדרשו איחוד עם הדרום לבין יוניוניסטים נאמני לונדון. גם כיום, למרות הסכם השלום, נותרו מתחים אתניים ופוליטיים, ורוחות של שנאה עלולות להתעורר בכל רגע – כפי שמעידים אירועי הימים האחרונים.
0 תגובות