אחרי השיטפונות הקטלניים בטקסס שהביאו למותם של יותר מחמישים בני אדם, מתחילות לזרום גם העדויות המדהימות מרחבי המדינה.
עבור רבים בטקסס, גשם הלילה שירד ללא הרף היה התחלה של סיוט מתמשך. את התחושות הראשונות היטיבה לתאר טוניה פוצ'י, שביקרה את סבתה כשעיר הולדתה הוצפה באחת בשיחה שקיימה עם 'רויטרס': "זה בלתי ניתן לתיאור, שמעתי בלילה צלילים... כמו פיצוצים. אחר כך הבנתי שאלה עצים שקרסו לנהר. אני עדיין בהלם. ראיתי רהיטים נסחפים, קראוונים, הכול נגרף בזרם שלא עצר לרגע", היא תיארה.
תושבים אחרים מצאו את עצמם נלחמים על חייהם. "היינו צריכים לשחות כדי להציל את עצמנו," סיפרו ל'גרדיאן' הבריטי האחים פיירס וברפין בויט, שנמלטו עם פעוטות מהמים העולים במחנה קיץ סמוך. גם אירין בורג'ס, ששהתה באזור עם בנה בן ה־19, סיפרה שדווקא החיבור הפיזי ביניהם הציל את חייה: "החזקנו האחד את השנייה, זה מה שהחזיק אותי כשנפלנו למים".
ג'וליאן ריאן, אחד הסיפורים הטרגיים והגיבורים של הלילה, פרץ קיר זכוכית כדי לחלץ את משפחתו, אך נלכד בעצמו במים הסוערים. אשתו שחזרה את מילותיו האחרונות: "אני מצטער, אני לא אצליח, אני אוהב אתכם".
הכל התחיל כאשר המים פרצו לביתו של ריאן והחלו לעלות בצורה מסוכנת. בשלב מסוים הוא הבין שהדרך היחידה להציל את משפחתו היא לפרוץ את חלון הבית, מה שלבסוף עלה לו בחייו.
"ריאן נתן אגרוף בחלון הבית כדי לאפשר לבני משפחתו לצאת למקום מבטחים, אך הוא פצע את עצמו במהלך התהליך. זה קטע את העורק בזרועו וכמעט חתך אותו לחלוטין", אמרה אשתו.
למרות קריאות מתמשכות למוקד 911, וילסון אמרה שהמשטרה לא הצליחה לסייע למשפחה, וריאן שיתף את יקיריו בפרידה מרגשת לפני מותו, ואמר להם, "אני מצטער, אני לא אשרוד את זה. אני אוהב אתכם". וילסון סיפרה ל-KHOU 11 שגופתו של בעלה לא נמצאה עד שעות לאחר מכן.
כריסטופר פלורס, שהתעורר לקולות מוזרים, נדהם לגלות את ביתו מוצף: "קמתי וראיתי את השקע החשמלי מנצנץ במים. הכול התמלא מים בבת אחת". הוא מחה על כך שלא הייתה התרעה מסודרת: "צריך מערכת שתצעק לך – צא עכשיו. כמו שיש בסופות טורנדו".
רייצ'ל, בתו של סיסטו צ'רלס בן ה־77, סיפרה כיצד אביה עם דמנציה חולץ ברגע האחרון מבית שהפך לנהר. "הוא לא הבין מה קורה. כשנכנסנו לחדר, זה היה כמו לראות נהר בתוך הסלון".
בין הסיפורים עולים שוב ושוב רגשות של הלם, אובדן, וגם תדהמה מעוצמת האסון שפקד את האזור ללא כל אזהרה מספקת. "אתה רק רוצה שימצאו את הנעדרים", אמרה טוניה, "אבל עמוק בפנים, אתה יודע שזה לא ייגמר טוב. אי אפשר לשרוד את זה".
כפי שדיווחנו מוקדם יותר, עד כה לפי הידוע נספו באסון לפחות 52 בני אדם, בהם כ-15 ילדים. בין הנעדרים הרבים ישנן ילדות רבות ששהו במחנה קיץ שנהרס בשיטפון, וככל שחולף הזמן - הסיכוי למצוא אותן בחיים, הולך וקטן.
0 תגובות