כבר בחודש אפריל השנה הגבירה סין את שליטתה בשוק היסודות הנדירים והודיעה על הגבלות יצוא חדשות לשבעה יסודות מרכזיים - סמריום, גדוליניום, טרביום, דיספרוסיום, לוטציום, סקנדיום ויתריום. יסודות אלו חיוניים לייצור מגנטים, סוללות, רכיבים לתעשיית הרכב החשמלי, אלקטרוניקה והגנה. העלאת הפיקוח הגיעה כתגובה ישירה להטלת מכסים מצד ממשל טראמפ בארה"ב, כחלק מהסלמת מלחמת הסחר בין המעצמות.
סין אחראית לכ-90% מהעיבוד העולמי של יסודות נדירים ול-94% מייצור המגנטים הקבועים הדרושים בתעשיות מתקדמות. הממשלה מפקחת על הייצור והיצוא באמצעות הקצאות ומכסות שנתיות, כאשר ב-2025 רק שתי חברות מדינה מורשות מכסה רשמית. במקביל, חברות זרות קיבלו אזהרות חמורות: כל ניסיון לייצר מלאים חריגים מעבר לשימוש השוטף עלול לגרור הגבלות נוספות ואף מחסור יזום.
עדויות מחברות מערביות מעידות על "הצטיידות בהלה" - אגירת יסודות מעבר לדרישת הייצור, מחשש למחסור עתידי. רשויות סיניות מזהירות כי התנהלות זו תוביל לתגובת נגד הכוללת הקצבות יצוא נוקשות, עיכובי אישורים וצעדים נוספים. התגובה כבר נראית בשטח: ביוני 2025 ירד יצוא מגנטים נדירים מסין ב-38% לעומת השנה שעברה, וחברות רבות מדווחות על עיכובים וקושי באספקת רכיבים חיוניים.
הגבלות היצוא אינן כוללות איסור מוחלט, אך דורשות רישיונות ומילוי טפסים מפורטים על יעד השימוש, סוגי המוצרים ואופי הלקוח. אישורים ניתנים בעיקר ללקוחות שאינם משויכים לתעשיות ביטחוניות רגישות.
השליטה הסינית בשוק ותמרון יצוא היסודות הנדירים משנים את פני התעשייה העולמית. יצרניות רכב, אנרגיה אווירית וחברות טכנולוגיה נדרשות להיערך למחסור ולהשקיע באיתור מקורות אלטרנטיביים או העתקת פסי ייצור לתוך סין. במקביל, מחירי היסודות מזנקים: דיספרוסיום באירופה זינק לפי שלוש יותר ממחירו הקודם ועומד על 850 דולר לק"ג, וטרביום הגיע אף ל-3,000 דולר לק"ג - העליות החודשיות הגדולות ביותר מאז 2015.
כעת מתמודדות ממשלות ותעשיות מערביות עם הדילמה: המשך תלות הולכת ומעמיקה בסין, או השקעה יקרה בהשגת עצמאות חומרית? בשוק היסודות הנדירים זו אינה רק הסלמה כלכלית; מדובר בזירה אסטרטגית המשפיעה על עתיד החדשנות והביטחון בעולם.
0 תגובות