מקרון בדרך הביתה? רוב הציבור בצרפת סבור שהמוצא מהמשבר הפוליטי הוא פנייה מחודשת לקלפיות, כך עולה מסקר דרמטי שמתפרסם היום.
שלושה סקרי דעת קהל שפורסמו, מצביעים על כך שהצרפתים מאבדים אמון במוסדות הקיימים: בין 56 ל-69 אחוזים מהנשאלים אמרו שהם רוצים בחירות מוקדמות לפרלמנט, ושני שלישים אף סבורים שהנשיא עמנואל מקרון צריך להתפטר אם ממשלתו תיפול.
בסקר נוסף נמצא כי המפלגה הימנית הקיצונית "העצרת הלאומית" נהנית מהתמיכה הגבוהה ביותר להובלת ממשלה חדשה, אך גם היא רחוקה מרוב מוחלט.
הסערה הנוכחית התפרצה בעקבות החלטתו המפתיעה של ראש הממשלה פרנסואה ביירו לבקש הצבעת אמון ב-8 בספטמבר סביב התקציב ל-2026. הצעה זו כוללת קיצוץ של 44 מיליארד אירו, ביטול שני חגים ציבוריים והקפאת רוב ההוצאות, בניסיון לצמצם גירעון של 5.8 אחוז מהתמ"ג, כמעט כפול מהמותר על פי כללי האיחוד האירופי.
האופוזיציה מסכימה שהחוב חונק, אך דוחה את דרכי הפעולה של ביירו: השמאל דורש להטיל יותר על העשירים, ואילו הימין הקיצוני מבקש להפנות את המאבק להגירה.
מפלגות האופוזיציה כבר הודיעו שיצביעו נגד הממשלה, מה שמעמיד את ביירו בסכנת הדחה כמעט ודאית. במקרה כזה מקרון יצטרך לבחור בין מינוי ראש ממשלה חדש ובין פירוק הפרלמנט והקדמת הבחירות. לפי סקרים, הציבור מעדיף את האפשרות השנייה, גם אם היא מבטיחה תקופה ארוכה של אי-ודאות.
החשש מהמשבר הכלכלי החריף את התגובה בשווקים: מניות ואג"ח צרפתיות ירדו בחדות לאחר הכרזתו של ביירו. בבנקים בינלאומיים הזהירו שאין כל ודאות שראש ממשלה חדש יוכל להעביר את התקציב.
מאז בחירתו מחדש ב-2022 מקרון מתקשה לשלוט בפרלמנט מפולג ומפוזר. רק בסוף 2024 הוא איבד את ראש הממשלה הקודם מישל ברנייה, שהודח בהצבעת אי-אמון על התקציב אחרי כהונה קצרה של שלושה חודשים. כעת הוא מתמודד עם קריאות גוברות לפרוש בעצמו, אותן הוא דוחה נחרצות.
לצד המשבר הפוליטי, ההכנות למחאות מתרחבות: איגודים מקצועיים וקבוצות שמאל קוראים להפגנות ב-10 בספטמבר, יומיים לאחר ההצבעה.
0 תגובות