כמו סרט מלחמה: הזעם של הצרפתים על הממשלה עולה שלב

ההפגנות נפרשו במספר ערים מרכזיות, ביניהן פריז, ליל, טולוז, בורדו, לה רושל, ננט ורן. ברחובות נרשמו חסימות דרכים, שריפות פחים, עימותים עם המשטרה ותחבורה ציבורית משותקת.

בפריז, תחנת שאטלה-לה-אל נסגרה על ידי כוחות הביטחון, מה שגרם לשיבושים חמורים בתנועה, ואילו באזורים אחרים כמו מרסיי נרשמו עימותים קשים בין מפגינים לשוטרים.

על פי משרד הפנים הצרפתי, במהלך היום נעצרו 521 בני אדם, מהם 251 בפריז. המשטרה השתמשה בגז מדמיע ובכוחות מתוגברים כדי למנוע את התפשטות האלימות. לצד אלו, נרשמו תקריות של תקיפות שוטרים ונזקים לתשתיות ציבוריות, כולל שריפת אוטובוס ופגיעה בפסגת בניין בשאטלה בפריז.

תיעוד מפחיד מהודו: עלתה על רכבת נוסעת - וכמעט נפלה אל מותה

בני סולומון|29.10.25

המיזם "חסמו הכל" החל כתנועה אזרחית בלתי מפלגתית, אך זכה לתמיכה ממפלגות שמאל, איגודי עובדים כמו CGT ו-Solidaires וארגונים חברתיים. בין הדרישות המרכזיות של המפגינים: שירותי ציבור יעילים יותר, הפחתת מסים על עניים, מיסוי גבוה יותר על עשירים, הקצאת משאבים צודקת יותר ושקיפות פוליטית. כמה מהמפגינים, בהם בסטיאן מרן, הביעו תחושת "הכחשת הדמוקרטיה" והצביעו על נשיא המדינה עמנואל מקרון כאחראי למדיניות הנוכחית.

ההפגנה התקיימה יום לאחר מינויו של סבסטיאן לקורנו לראש הממשלה, מינוי שחלק מהמפגינים ראו בו אות לא מספקת לרפורמות הנדרשות. ההיערכות המשטרתית כללה כ-80,000 שוטרים וכוחות ג'נדרמריה, והאירוע כלל כ-596 עצרות ו-253 חסימות ברחבי המדינה. למרות הכאוס והעימותים המקומיים, הערים לא שותקו לחלוטין.

תחבורה ציבורית בכל הערים המרכזיות נפגעה: רכבות ה-TGV, המטרו וה-RER פעלו במתכונת חלקית, תחנות מרכזיות בפריז כמו גאר דה ליון ותחנת גאר דה נור היו סגורות או פעולות באופן מצומצם, וערים נוספות, בהן רן ומונפלייה, חוו שיבושים משמעותיים.

המיזם הודיע על כוונה להמשיך במאבק ולערוך הפגנות נוספות ב-18 בספטמבר, במטרה להעצים את הלחץ על הממשלה ולמנוע חזרה למדיניות הצנע והקפאת השירותים הציבוריים.

בתיעודים שפורסמו ברשתות החברתיות נראים מפגינים מתעמתים עם שוטרים ומשליכים חפצים לעבר כוחות הביטחון, בעוד האחרונים מגיבים ברימוני הלם וגז מדמיע.