המרחב החוץ-אווירי, שעד לאחרונה נתפס כתחום המשמש את קהילת המחקר לצד שימוש אזרחי, מקבל תפנית מסעירה עם הפיכתו לזירה אסטרטגית עבורה מעצמות צבאיות מובילות. בכנס ביטחוני שנערך בפריז, התריע גנרל ונסן שוסו, מפקד פיקוד החלל של צרפת, כי "החלל הוא היום תחום מבצעי לכל דבר", והוסיף שמאז הפלישה הרוסית לאוקראינה הפעילות האגרסיבית במסלול החלל התגברה דרמטית.
לדברי בכירים במערב, הסכנה מורגשת במיוחד עם פריסתם של למעלה מ-200 אמצעי נשק שונים המשמשים נגד לוויינים ומסוגלים לאיים על תשתיות תקשורת, מערכות מודיעין וניטור, ואף לגרום לעיוורון במערכות מדינה קריטיות. כך למשל רוסיה פיתחה טכניקות תקיפה חדשות הכוללות לוחמת סייבר ולייזרים לצורך השמדה או השחתה של יעדים במסלול.
לאחרונה הודיעו גם גרמניה וצרפת על הרחבת תקציבי החלל שלהם, עם מטרה לפיה ישקיעו בחיזוק מערכת הגנה רב-שכבתית, על בסיס מערכות לוויינים מאובטחות ועד לתיאום בינלאומי והתמודדות עם אתגרי פטרול ויירוט במסלול. עיקר המשאבים נועד להגן על מערכים אזרחיים וצבאיים, אגב תחרות הולכת וגוברת מול סין, שהפכה לשנייה בגודלה בתקציבי החלל עם השקעה מתקרבת ל-10 מיליארד דולר בשנה.
ויש כמובן מקום גם לההשלכות הכלכליות: ראש פיקוד החלל הבריטי, הגנרל פול טדמן, מזהיר כי תלות המערב בשירותי לוויין מגבירה את כושר ההשפעה של שחקנים עוינים ומאיימת על יציבות תשתיתית רחבת היקף. לדבריו, "המרוץ לחלל הוא כבר מזמן לא עניין אזרחי בלבד - מדובר בזירת עימות חדשה עם השפעות פוליטיות, ביטחוניות וכלכליות בממד גלובלי".
אסטרטגיית הפעולה החדשה של אירופה כוללת פיתוח לוויינים מוגני סייבר, חיזוק המודיעין, ויכולת לייצר מענה מהיר לאיומים, במקביל לפעילויות דומות במדינות כמו ארה"ב וסין, המשקיעות בצינורות מחקר ופיתוח מבצעיות שנועדו להגן - ולפעמים גם לתקוף - בזירת החלל. מומחי הביטחון מדגישים: עידן חדש מתחיל, ובו עימותים במסלול יהפכו לחלק בלתי נפרד מהמאבק על כוח והשפעה גלובליים.
0 תגובות