כמעט מאה ושלושים שנה אחרי שהפך לסמל לעוול שנבע מתערובת של רדיפה ואיבה כלפי יהודים, זוכה אלפרד דרייפוס למעמד שלא זכה לו בחייו.
בצעד שמוגדר בצרפת כמחווה מוסרית, הועלה קצין המטה היהודי שהורשע שלא בצדק בריגול אל דרגת בריגדיר לאחר מותו. ההחלטה מגיעה בתקופה שבה מתגבר החשש מהתפרצות מחודשת של אנטישמיות במדינה, על רקע מתקפת השבעה באוקטובר.
הקידום פורסם ברשומות המדינה לאחר שביום שני חתמו עליו הנשיא עמנואל מקרון וראש הממשלה סבסטיאן לקורנו.
בנוסח החוק נכתב כי "האומה הצרפתית מקדמת לאחר מותו את אלפרד דרייפוס לדרגת בריגדיר". המהלך השלים מסלול פרלמנטרי רחב תמיכה, לאחר שהאסיפה הלאומית אישרה אותו פה אחד כבר ביוני, והסנאט הצטרף אליו בתחילת החודש.
דרייפוס היה אז קצין צעיר בן שלושים ושש מאזור אלזס כשהאשימו אותו באוקטובר 1894 בהעברת מידע מסווג על מערכות ארטילריה לקצין מודיעין גרמני. ההאשמה התבססה על התאמה לכאורה בין כתב ידו לבין פתק שנמצא בפח האשפה של הנציג הגרמני בפריז. על רקע מסע הסתה עיתונאי שנשען בגלוי על רגשות אנטישמיים, הועמד לדין והורשע בבגידה למרות מיעוט הראיות. הסופר אמיל זולא ניסה להתייצב לצדו בקריאתו המפורסמת "אני מאשים", אך ללא הועיל: דרייפוס נשלח למאסר עולם באי השדים שבגיאנה הצרפתית, והורד בדרגה באופן פומבי ומשפיל.
שנים לאחר מכן התברר כי הקצין שעמד מאחורי המסמך המפליל היה אחר לגמרי. ראש שירות המודיעין, קולונל ז'ורז' פיקאר, ערך בדיקה מחודשת ומצא שהכתב שייך לפרדיננד אסטרהזי. כאשר ניסה להציג את ממצאיו, גורש פיקאר מן הצבא ואף נאסר לשנה, בעוד שאסטרהזי יצא זכאי.
בקיץ 1899 הוחזר דרייפוס לצרפת למשפט נוסף. גם אז נקבע כי הוא אשם, והוא נדון לעשר שנות מאסר, אך בהמשך קיבל חנינה ולאחר מכן שב לחייו האזרחיים מבלי שנוקה לחלוטין. רק בשנת 1906 ביטל בית הדין לערעורים את פסק הדין המקורי וזיכה אותו לחלוטין. דרייפוס הוחזר לשירות בדרגת רס"ן ועוטר במסדר לגיון הכבוד, ואף שירת בצבא במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא נפטר ב־1935 כשהוא בן שבעים ושש. התומכים בחוק הנוכחי טוענים כי אילולא נקטעה הקריירה שלו על ידי הפרשה, היה מגיע מטבע הדברים לצמרת הצבא.
0 תגובות