מדינות אירופה הסכימו לבחון שינויים משמעותיים שיכולים להחליש באופן דרסטי הגנות קריטיות למהגרים - הגנות שהיוו את הבסיס למשפט האירופי מאז מלחמת העולם השנייה. ההחלטה התקבלה בוועידה מכרעת בסטרסבורג, כאשר מפלגות מרכז בכל רחבי היבשת מאמצות מדיניות הגירה נוקשה יותר במאמץ לבלום את עליית כוחות הימין הפופוליסטי.
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, קרא למנהיגי אירופה "לרסן" בדחיפות את חוקי זכויות האדם המשותפים (ECHR) כדי לאפשר למדינות לנקוט בפעולות מחמירות יותר להגנת גבולותיהן.
סטארמר, שכתב במאמר משותף עם מנהיגת דנמרק מטה פרדריקסן, טען כי עדכון הפרשנות של האמנה נחוץ בדחיפות כדי להתמודד עם אתגרי ההגירה ההמונית. לדבריו, "הדרך הטובה ביותר להילחם בכוחות השנאה והפילוג היא להראות שפוליטיקה מתקדמת ומיינסטרימית יכולה לפתור את הבעיה הזו".
השינויים המוצעים נוגעים בגרעין האמנה. הממשלה הבריטית שואפת להפסיק את השימוש בזכות ל"חיי משפחה" (סעיף 8) כדי למנוע גירוש מבקשי מקלט. דייוויד לאמי, שר המשפטים הבריטי, צפוי לטעון שיש "לרסן" את סף "יחס לא אנושי ומשפיל" (סעיף 3) לבעיות חמורות ביותר בלבד.
אולם, הקריאה לשינויים זוכה לגינוי חריף מצד פעילי זכויות אדם, ומשפטנים הטוענים כי החלשת ההגנות הללו עלולה "לפתוח דלת" למדינות לנטוש כמה מהאנשים הפגיעים ביותר בעולם. פרופסור למשפט בינלאומי הזהירה כי שינוי סעיפי האנטי-עינויים "נוגע בגרעין המהותי ביותר" של האמנה, משום שאיסור על עינויים הוא זכות מוחלטת.
למרות המחלוקת, התמיכה בגישה מחמירה גוברת: 27 מדינות מתוך 46 החברות במועצת אירופה כבר חתמו על הצהרה נפרדת הקוראת לפרשנות פחות מגבילה של החוק.
מנהיגי אירופה מכירים בכך ש"איזון צודק צריך להימצא בין זכויות המהגרים האישיות לבין האינטרס הציבורי הכבד של הגנה על החופש והביטחון בחברותינו". ההתקדמות משקפת שינוי מהותי שבו האינטרס הפוליטי בהגנת הגבולות עשוי לגבור על ההגנות המשפטיות שנשמרו בקנאות במשך 75 שנים.
0 תגובות