ארצות הברית ביצעה ב־3 בינואר תקיפה צבאית נרחבת נגד ונצואלה, במהלכה נתפס הנשיא ניקולס מדורו והועבר לארצות הברית - כמעט ללא פגיעה בכוחות האמריקניים.
לפי נשיא ארה״ב דונלד טראמפ, יותר מ־150 כלי טיס השתתפו במבצע, בהם מפציצים ומטוסי קרב, והם הצליחו לשתק חלק משמעותי ממערכות ההגנה האווירית של ונצואלה.
במקביל, קראקס חוותה הפסקות חשמל נרחבות, מה שהוביל להערכות כי בוצעה גם מתקפת סייבר אמריקנית על תשתיות אזרחיות. טראמפ רמז שארצות הברית אחראית להפלת החשמל, אך לא סיפק פרטים. לדבריו, “האורות של קראקס כבו במידה רבה בזכות מומחיות מסוימת שיש לנו”.
גורמי ביטחון העריכו כי פיקוד הסייבר ופיקוד החלל של צבא ארה״ב נטלו חלק במבצע, ייתכן באמצעות חדירה למערכות פיקוד ושליטה. יו״ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, אמר כי עם התקרבות כוחות החילוץ לחופי ונצואלה הופעלו “מגוון יכולות במקביל” מצד פיקוד החלל, פיקוד הסייבר וגופים נוספים כדי לאפשר מעבר בטוח.
אמצעי הלחימה שהשתתפו במבצע
במבצע השתתפו מטוסי F-22, F-35, F/A-18, מטוסי לוחמה אלקטרונית EA-18, מטוסי התרעה מוקדמת, מפציצי B-1 ומל״טים רבים. לדברי קיין, חיל האוויר האמריקני פירק ונטרל את מערכות ההגנה האווירית של ונצואלה באמצעות חימושים מתקדמים, כולל טילים נגד מכ״ם מסוג AGM-88, כדי להבטיח את חדירת המסוקים לאזור קראקס.
למרות שלוונצואלה יש על הנייר מערכות רוסיות מתקדמות כמו S-300, רק מטוס אמריקני אחד נפגע, ואף אחד לא הופל. שבעה חיילים אמריקנים נפצעו קל.
על פי הדיווחים גורם מכריע להצלחת המבצע היה פעילות מודיעינית מקדימה של ה־CIA בשטח. טראמפ אישר כבר באוקטובר 2025 שהסמיך את הסוכנות לפעול בחשאי בוונצואלה, מה שסיפק מידע מדויק על מיקום מטהו של מדורו וסוללות ההגנה האווירית.
מחלוקת חריפה
המהלך עורר מחלוקת חריפה בוושינגטון. הממשל טען שמדובר בפעולת אכיפת חוק ולא בפלישה צבאית, ולכן אין צורך באישור הקונגרס. מנגד, מחוקקים דמוקרטים טענו שמדובר ב"כשל חוקתי חמור", ובתקדים מסוכן של שינוי משטר ללא הסכמת הציבור והקונגרס. השאלה המרכזית שנותרה, לדבריהם, איננה אם מדורו ראוי להדחה - אלא איזה תקדים קבעה ארצות הברית, ומה יהיו ההשלכות בהמשך.
0 תגובות