ניתוח מעמיק שנוגע בנקודה רגישה ומטלטלת: הפער שבין שתיקת העולם לבין עוצמת הזוועה המתרחשת במחשכים. הבוחן את המשמעויות הפוליטיות והמוסריות של אירועי השבועות האחרונים באיראן, תוך דגש על שינוי הפרדיגמה בירושלים ובוושינגטון.
בימים האחרונים, ככל שמתפזר ערפל הקרב והתקשורת המגמגמת מתחילה לחשוף את מה שנעשה תחת מעטה של עלטה דיגיטלית, מתברר כי אנו ניצבים בפני אירוע משנה מציאות. לא עוד "הפרות סדר" או "עימותים עם כוחות הביטחון", אלא אופרציה שיטתית של רצח עם פנימי.
טקטיקת ה"מסך השחור" ככלי להשמדה
ההחלטה של משטר האייתולות להחשיך את רשת האינטרנט לא הייתה צעד הגנתי, אלא תשתית לביצוע פשעים נגד האנושות בקנה מידה תעשייתי. בדומה למשטרים האפלים ביותר בהיסטוריה, המפלצת התיאוקרטית בטהרן הבינה שהמצלמה היא האויב הגדול ביותר של התליין.
ללא תיעוד בזמן אמת, המספרים הופכים לסטטיסטיקה והזעקות נותרות כלואות בתוך גבולות המדינה המדממת. אולם, העדויות הזולגות כעת החוצה מציירות תמונה של עשרות אלפי קורבנות, מספר שמשנה לחלוטין את משוואת התגובה הבינלאומית.
המפנה האסטרטגי בירושלים ובוושינגטון
הציניקנים שממהרים להספיד את האופציה הצבאית או להכריז על "כניעה" של ממשל טראמפ, מחמיצים את התהליך הפסיכולוגי והאסטרטגי שמתחולל כרגע.
ניתן להעריך כי המודיעין הישראלי והאמריקאי מחזיקים כעת בתמונת מצב שאינה מאפשרת עוד את המשך מדיניות ה"סטטוס קוו".
כאשר משטר חוצה את הקו שבין "דיכוי" ל"טבח המונים", הוא מאבד את הלגיטימציה האחרונה לקיומו בעיני המערב.
התקיפה, אם וכאשר תבוא, לא תנבע רק מהצורך לנטרל את הגרעין, אלא מההבנה שלא ניתן לאפשר למפלצת כזו להמשיך ולהחזיק בנשק יום הדין בזמן שהיא טובחת בבניה ובבנותיה ללא עכבות.
ישנו רגע בהיסטוריה שבו הלחץ מתחת לפני השטח הופך לבלתי נסבל. הזלזול באפשרות של שינוי משטר או תקיפה רחבת היקף נובע לעיתים קרובות מחוסר היכולת של המוח האנושי לתפוס רוע מוחלט.
אך מי שמקשיב לרחשי הלב של העם האיראני ולדינמיקה החדשה בחדרים הסגורים בוושינגטון, מבין שהפור נפל.
הזוועות באיראן העניקו לממשל טראמפ את "צדקת הדרך" הדרושה לפעולה נחרצת. ישראל, שרואה באיראן איום קיומי, מבינה כעת ששחרור העם האיראני מעול המשטר הוא אינטרס ביטחוני עליון מדרגה ראשונה.
האמת המרה שיוצאת כעת לאור היא רק תחילתו של תהליך שסופו ידוע מראש. מי שבנה על שתיקה ועל פחד, יגלה שבסופו של דבר, הדם הזועק מן האדמה בטהרן, באיספהאן ובשיראז הוא זה שיביא לקריסת מגדל הקלפים של האייתולות. השאלה היא כבר לא "אם", אלא "מתי" ובאיזו עוצמה.
0 תגובות