סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הצית מחדש את הדיון סביב ההשפעה הסביבתית של בינה מלאכותית לאחר שדחה טענות בנוגע לצריכת החשמל של מערכות AI, וכינה חלק מהביקורת “מופרכת לחלוטין” ו”מנותקת מהמציאות”.
במהלך אירוע בהודו שאירח העיתון The Indian Express, התייחס אלטמן לטענות ברשת שלפיהן שימוש בצ’אטבוטים כמו צ'אט ג'יפיטי מבזבז כמויות מים וחשמל חריגות.
לדבריו, בעבר נעשה שימוש בקירור אידוי במרכזי נתונים, אך כיום הדבר אינו נהוג, ולכן טענות כמו “אל תשתמשו בצ'אט ג'יפיטי כי זה צורך 17 גלונים של מים לכל שאילתה” אינן נכונות. הוא הדגיש כי מדובר באמירות "מטורפות לחלוטין".
בהמשך ערך השוואה בין האנרגיה הדרושה לאימון מודל בינה מלאכותית לבין האנרגיה הדרושה ל”אימון” אדם. אלטמן טען כי לעיתים ההשוואה אינה הוגנת, משום שמשווים את האנרגיה הנדרשת לאימון מודל AI לעלות האנרגטית של תשובה אנושית בודדת, אך מתעלמים מכך שגם הכשרת אדם צורכת משאבים רבים.
ידו הארוכה של הפנטגון: המטוס שיקפיץ בחשאי את טווח התקיפה
לדבריו, נדרשות כעשרים שנות חיים ומזון כדי להפוך אדם לחכם ומתפקד, ולכן יש להביא זאת בחשבון בעת השוואת היעילות האנרגטית.
הוא הוסיף כי מעבר לכך, האנושות כולה התפתחה לאורך דורות רבים, כאשר מיליארדי בני אדם למדו לשרוד, להתפתח מדעית ולבנות ידע מצטבר שהוביל ליכולות הקיימות כיום. לטענתו, ההשוואה ההוגנת היא בין כמות האנרגיה שנדרשת למודל מאומן כדי לענות על שאלה אחת לבין כמות האנרגיה הנדרשת לאדם כדי לספק תשובה דומה, ובהסתכלות זו ייתכן שהבינה המלאכותית כבר הדביקה את הפער מבחינת יעילות אנרגטית.
הדברים עוררו תגובות חריפות ברשתות החברתיות. משתמשים אחדים כינו את ההשוואה “מפחידה” וטענו כי היא מתייחסת לחיי אדם דרך פריזמה של עלות ותועלת בלבד. אחרים כינו את הדברים “אנטי אנושיים” ו”מרושעים”, והביעו דאגה מהגישה שלפיה ערך האדם נמדד ביעילותו או בתרומתו הכלכלית.
0 תגובות