1. לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן
כתב הגר"ח קנייבסקי בספרו טעמא דקרא (פרשת יתרו ) "כה תאמר לבית יעקב אלו נשים ותגיד לבנ"י" אלו האנשים. ובשמו"ר כאן ולמה לנשים תחלה שהן מזדרזות במצות והקשה המפרש דבירו' ריש פסחים אמר שהנשים עצלניות הן. וי"ל דלענין לזרז את בעליהן ובניהן ללכת ללמוד הן זריזות אבל לעשות בעצמן הן עצלניות.
2. אֵין אֶסְתֵּר מַגֶּדֶת
ותכתב אסתר. למה המגילה נקראת מגילת אסתר ולא מגילת מרדכי או המן, ללמדנו שכל סיפור ולו הקצר ביותר שתספר האישה, יהיו בו עשר פרקים, ובנוסף יהיו חייבים להקשיב לכל מילה .
3. וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה
מספרים שא' הגיע לשאול את ר' חיים קנייבסקי זצ"ל האם מותר ללמוד נגינה מאשה ענה לו הגר"ח שרק עבד לומד לה לה מאשה.
4. נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ
משגיח ניגש לבחור ישיבה באמצע הלימוד, ושואל אותו - "היכן החברותא"? עונה לו הבחור "במיטותא".
5. וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכׇּל עָם
6. לִהְיוֹת כׇּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ
אשתי אומרת לי בשבת אחר הצהריים שאני צריך לשמור על הילדים לשעתיים. נו, אם האישה אומרת – מצייתים.
אני אוסף את הילדים – מה נשחק? אני אומר: נעשה הצגה. כן, הצגה – אבל לא סיפורים שטותיים, אלא משהו מהתנ״ך או מחז״ל. נו, הסיפור של גוליית מסוכן מדי – לזרוק אבנים על הראש...
אז אני אומר: נשחק את הסיפור של דמא בן נתינה. האבא הלך לישון לשעתיים – ואף אחד לא העיר אותו..
7. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם
אמריקאי שואל ישראלי: אני שומע שאתם מחכים שש שעות בין חלבי לבשרי. עונה הישראלי: בוודאי שאנחנו מחכים. מה זאת אומרת – אתם לא מחכים? אומר האמריקאי: כן, אבל אצלנו עובדים בזמן הזה…
8. וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים
ברוח הימים: כטב"מ כלים טכנולוגיים בלתי מאושרים.
9. וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ
ומשלוח מנות איש לרעהו. יהודי הביא משלוח מנות להרה"ג ר' חיים קנייבסקי זצ"ל, ושאל אותו אם הוא יוצא ידי חובת משלוח מנות איש לרעהו ברבו שאינו רעהו, ושאל אותו ר' חיים וכי אם יזיק שורך את שורי גם תגיד לי שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של רבו .
10. וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ
מספרים שמרן הרב עובדיה יוסף שצ"ל אמר פעם לבנו רבי יצחק שליט"א , שבכל שם של סימן בטוש"ע מרומז הנידונים של הסימן . שאל אותו בנו , אני לומד כעת סימן פ"ג מה הרמז בזה לדיני דגים? ענה לו האב , פשוט מאוד זה ר"ת געפילטע פיש.
11. כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ
נכס אל רבי ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל בוגר ל"חלקה". אל הזאטוט בן השלוש התלווה שני אוחיו, הגדול - בחור בר מצווה, הקטן - ילד בן שש.
הוצאת "רב-ברוך-מרדכי" בלון, מסר אותו ילד הקטן ואמר: 'אבא אינפח לך בלון גדול - ווגם אתה תהיה צדיק גדול!'
הוציא בלון נוסף, מסר לילד בן השש, ואמר: 'קח ותלמד מהבלון: אבא מתאמץ ומנפח וכך הבלון גדל, ככה אתה - אם תתאמץ תגדל!'
ואז הוציה בלון שלישי, נתן לבכור ואמר: 'תלמד מהבלון, אם הוא מלא רק באוויר - גם אם בתחלה הוא עולה גבוה – אחר כך הוא מתפוצץ ולא נשאר ממנו כלום!...'
12. תִּקְוָתָם בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
פעם אחת התייצב היצר הרע לפני הקדוש ברוך הוא בטענה קשה: "ריבונו של עולם, מדוע קראת לי 'רע'? בגלל השם הזה כולם נזהרים ממני, יודעים מי אני ומסרבים לשמוע לי."
קיבל הקדוש ברוך הוא את טענתו והחליט לשנות את שמו ל"בעל דבר".
עבר זמן מה, והיצר הרע חזר שוב, מתוסכל מתמיד. "גם השם הזה לא עוזר," התלונן, "אנשים פשוט אומרים לי: 'לאו בעל דברים דידי את' (אינך בר שיח עבורי), ושוב הם מתעלמים ממני."
נענה הקדוש ברוך הוא לבקשתו פעם נוספת ושינה את שמו ל"הדור חלש".
מאז ועד היום, היצר הרע לא חזר להתלונן
13. אִם מִזֶּרַע הַיְּהוּדִים
וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו. לכאורה זהו כפל הלשון וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו, ויש לומר שאסתר אמרה למרדכי שהיא מכירה את היהודים שכאשר אומרים להם לצום הם מוצאים לעצמם היתרים של פחות מכזית ומלוא לוגמיו, או שאוכלים מפדיון הבן שהוא כנגד פ"ד תעניות, לכן אמרה וצומו עלי, ואל תמצאו היתרים אלא אל תאכלו ואל תשתו כלל.
14. וְאֶת פַּתְשֶׁגֶן כְּתָב הַדָּת
בסיומו של שיעור מוצלח מאוד בפרק "חזקת", הפטיר מרן הרב ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל: "מרן הבדיסקער-רב זצוק"ל היה אומר שמחבר שכותב בספר שלו "והדברים נפלאים" משמע שאינם נפלאים. מדוע? כי אם הדברים נפלאים מצד ובזכות עצמם - למה הוא צריך לומר זאת? שמע-מינה... וסיים: "לולי דבריו הייתי אומר על השיעור הזה - 'והדברים נפלאים'. אבל בגלל דבריו - אני נמנע מלומר זאת...
15. וְאֵת פַּרְשַׁנְדָּתָא
נדדה שנת המלך. דרשן דרש דרשה ארוכה, וכל הציבור נרדמו תוך כדי הדרשה, לאחר הדרשה ניגש אליו אחד ואמר לו שהמן בוכה עליו שלא היה בדורו, כי אילו היה בדורו ושנת המלך היתה נודדת לא היה אומר להביא לפניו את ספר הזכרונות, אלא את אותו דרשן.
16. וְאֵת...וְאֵת...וְאֵת
המן אמר לכל שיש לו הרבה בנים, משום שרצה לקבל תקציבים ממשלתיים לכולם, ועי"ז היו לו הרבה כסף וקנינים, אך למעשה בעת שחפשו היהודיים אחר בניו נודעו להם שהמן רימה את כולם, ולא היה לו כי אם י' בנים.
17. וְכׇל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ
באמת אמרו, מתי נשתנה הדבר שהאדמורו"ת עובר בירושה מאב לבן ולא מרב לתלמיד כמו אצל אבות החסידות נ"ע. שכל זמן שמהות האדמורו"ת היה לימוד והשפעת עבודת ה' וירא"ש לתלמידים, אזי לא שייך בזה דיני ירושה, ואחרי שנסתלק חיפשו התלמידים מי היותר ראוי למלאות חסר זו. אבל משהפכה ל'מלכות' שייך בה דיני ירושה.
18. הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת
רבינו הגר"ש אויערבאך זצ"ל היה רגיל במשך שנים ארוכות בבואו לשהות בעיר הקודש בני-ברק "שיש בה רק שני דברים טובים" (הסטייפלר והמוניות לירושלים)
19. וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו
מספרים על ראש ישיבה שעמד מול לוח המודעות ועיין במודעת אבל מסוימת כאשר הוא הפטיר בכאב אני לא יודע מה קורה לאחרונה עם האראלים והמצוקים הם רבים על כאלו שטויות.
20. יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ
ליטאי אחד נקלע לעיירה חסידית מרוחקת. בשיטוטיו עבר ליד בית המדרש המקומי והופתע לשמוע שאון אדיר: צעקות, נפנופי ידיים, וויכוחים סוערים ופלפולים שמרעידים את הקירות.
"תראה מה זה", חשב לעצמו הליטאי בהשתאות, "ואני לתומי חשבתי שחסידים עסוקים רק ב'לחיים' ובסיפורי מעשיות. והנה – הם יושבים ושקועים בעומקה של הלכה כאילו היו בלב ישיבת פוניבז'!"
סקרנותו גברה עליו. הוא התקרב לאחד השולחנות, שם עמדה חבורה של חסידים עם פנים אדומות ממאמץ, כשהם רוכנים מעל גמרא ענקית ודנים בלהט. הוא הציץ בדף הגמרא וחשכו עיניו – הם היו תקועים בשער של המסכת בדפוס וילנא. "סליחה", שאל הליטאי בתמיהה, "על מה כל הרעש? הרי זה רק דף השער, עוד לא התחלתם אפילו את הלימוד!"
הביטו בו החסידים בעיניים יוקדות ואחד מהם קרא בייאוש: "נו, באמת! וכי אתה לא רואה את הקושיא הנוראה? אנחנו כבר שעתיים מנסים להבין – איך האריות האלו הצליחו לטפס על העמודים בלי להפיל את העציצים?!"
0 תגובות