ארכיאולוגים מאוניברסיטת קונסטן (Konstanz) בגרמניה, בראשות פרופ’ שטפן האוזר, חשפו את שרידיה של העיר העתיקה 'אלכסנדריה שעל החידקל' במסגרת מחקר שנמשך למעלה מעשור באתר ג׳בל ח׳יאבר, בקרבת מפגש הנהרות חידקל ונהר כרון. בהודעת האוניברסיטה שנמסרה בינואר האחרון נמסר כי "איכות הממצאים הגיאופיזיים מדהימה" וכי "מצב השתמרות המבנים יוצא דופן בגודלו ובשלמותו".
עיר עצומה מתחת לחול
באמצעות אלפי צילומי רחפן, סריקות מגנטיות בטכנולוגיית צסיום וסקירות רגליות שנערכו לאורך יותר מ־500 קילומטרים, הצליחו החוקרים לשחזר את מפת העיר כולה – מערכת רחובות מסודרת וגושי מגורים ענקיים המשתרעים על פני כ־6.5 קילומטרים רבועים. בין השרידים אותרו מתחמי מקדשים, בתי מלאכה עם כבשנים ותנורים, תעלות מים ונמל קדום, ואף מבנה ארמון מרשים.
על פי החוקרים, העיר - שנודעה בתקופה מאוחרת יותר בשם "כארכס ספאסינוא" (Charax Spasinou) - הוקמה כאשר אלכסנדר הגדול הבין כי דרום מסופוטמיה זקוקה לנמל אסטרטגי שישמש שער אל הים ולמסחר עם הודו. “כיום אנו מבינים שמדובר במקבילה העיראקית לאלכסנדריה שעל הנילוס,” אמר פרופ’ האוזר. “עיר שנבנתה בדיוק במקום שבו נפגשים הים הפתוח ונהרות המסופוטמיה.”
משגשגת - ואז נעלמת
ראשוני החוקרים מן המערב שהגיעו לאתר היו צוות בריטי בראשות ג’יין מון, רוברט קיליק וסטיוארט קמפבל, בשנת 2014, בליווי הרשויות העיראקיות. הם גילו חומות המשתרעות לאורך קילומטרים ומתנשאות לגובה של שמונה מטרים. בשל המצב הביטחוני הרגיש, העבודה התקדמה באיטיות תחת אבטחה צבאית, בשנים שבהן פעילי דאעש עדיין פעלו באזור.
העיר שגשגה כמוקד מסחרי אדיר מ־300 לפנה"ס ועד סביב 300 לספירה. דרכה עברו תבלינים, מתכות ובדים מהודו ומרכז אסיה בדרכם אל שווקי מסופוטמיה. אך בהדרגה נסוג נהר החידקל מערבה, וקו החוף של המפרץ הפרסי התרחק דרומה, מה שגרם לעיר לאבד את נמליה ואת מקור עושרה. מרכז הכובד הכלכלי עבר בהמשך לעיר בצרה, שקמה מאות שנים אחר כך.
מחקר היסטורי חסר תקדים
כעת מתכננים הארכיאולוגים שלב חפירות נוסף, במימון קרנות המחקר הגרמניות Gerda Henkel Foundation ו־DFG, ובסיוע קרן ההגנה על המורשת התרבותית של המועצה הבריטית. לדברי האוזר, האתר “ייחודי בכך שלא נבנו עליו יישובים מאוחרים, ולכן ניתן לשחזר את תוכנית העיר כמעט בשלמותה - הזדמנות נדירה ביותר בארכיאולוגיה של העולם העתיק.”
0 תגובות