במשך שנים שברה נאס״א את הראש על תעלומת פני האסטרואיד Bennu. כשהגשושית OSIRIS-REx הגיעה אליו ב־2018, המדענים ציפו למצוא משטח חלק וגרגירי - אך במקומו נגלו לעיניהם סלעים מחוספסים ובולטים שהגיבו בהתחממות והתקררות מהירה, תכונה לא אופיינית לסלעים רגילים. רק כעת, אחרי בדיקות רנטגן מדוקדקות לדגימות שהוחזרו לכדור הארץ, נחשף הפתרון: רשת ענפה של סדקים זעירים שפורסת את הסלעים לאינספור שברים דקים.
החוקרים גילו כי כבר ב־2007, תצפיות הטלסקופ החללי Spitzer הראו שהאסטרואיד מתקרר ומתחמם במהירות - תכונה אופיינית לגרגירי חול עדינים, לא לסלעים. "ציפינו למצוא אזורים חלקים שקל יהיה לאסוף מהם דגימות," סיפר החוקר הראשי אנדרו ראיין מאוניברסיטת אריזונה, "אבל כל המשטח היה זרוע סלעי ענק - בולדרים. זה פשוט לא הסתדר."
בהתחלה נטען שהסלעים נקבוביים ופועלים כמו ספוגים שמשילים חום בקלות. אך הבדיקות במעבדה הראו כי רמת הנקבוביות לבדה אינה מסבירה את ההתנהגות התרמית החריגה. כאן נכנס לתמונה הגילוי החדש: סריקות רנטגן תלת־ממדיות חושפות כי הסלעים מלאים סדקים - חלקם נימיים ומתפתלים, אחרים ישרים ודלילים יותר.
ביפן, צוות מאוניברסיטת נגויה השתמש בלייזרים למדידת תנועת החום דרך הדגימות, והנתונים הוזנו למודלים ממוחשבים שדימו את התופעה בקנה מידה של סלעים שלמים. התוצאה - התאמה מושלמת לתצפיות של הגשושית OSIRIS-REx. "הסתבר שהסלעים לא רק נקבוביים - הם גם מצולקים בסדקים," אמר ראיין. "וזה היה החלק החסר בפאזל."
המחקר, שפורסם ב־16 במרץ בכתב העת Nature Communications, מרחיב את ההבנה של מדענים לגבי מדידות תרמיות של אסטרואידים ברחבי מערכת השמש. הסדקים, כפי שמתברר, אינם רק מאפיין יחיד של Bennu - אלא ככל הנראה תופעה רווחת בקרב אסטרואידים פחמניים דומים. לדברי ד״ר רון בלוז מהמכון האפליידי של אוניברסיטת ג׳ונס הופקינס, "כעת יש לנו לראשונה דרך אמינה לקשור בין מדידות טלסקופיות לבין תצפיות ממשיות של חומרים מאסטרואיד אמיתי."
למה זה משנה?
המשמעות של הגילוי היא שעד עכשיו אסטרונומים פירשו מדידות של "אינרציה תרמית" כאילו הן מספרות לנו אם אסטרואיד מכוסה בחול דק או בסלעים גסים, אבל מסתבר שהסדקים בתוך הסלעים יכולים לחקות התנהגות של חול ולבלבל את התמונה, ולכן צריך לעדכן מודלים ולקרוא מחדש תצפיות עבר.
זה משפיע ישירות על תכנון משימות עתידיות - מאיפה נוחתים ואיך אוספים דגימות בבטחה על גופים אחרים - וגם על תחום הגנת כדור הארץ, כי האופן שבו אסטרואיד סדוק ושביר יגיב לניסיון להסיט אותו ממסלול התנגשות שונה מאוד מאבן קומפקטית, כך שהבנה טובה יותר של הסדקים על Bennu משפרת את היכולת שלנו להעריך סיכונים, לתכנן משימות סטייה ולשחזר את ההיסטוריה הגיאולוגית של אסטרואידים דומים.
ועתה, לאחר כמעט שני עשורים של ניחושים ותיאוריות, נראה כי נאס״א מצאה סוף־סוף את התשובה: לא ספוגים רכים, אלא סלעים סדוקים - וכך נפתרה אחת החידות המסקרנות בנוגע לאסטרואידים.
0 תגובות