לפני עשרים שנה, התמונה שצולמה בגובה של שמונה קילומטרים מקרקעית הירח טיטאן, הפכה לסמל של מבוכה מדעית - ואפילו כיום, ב-2025, היא ממשיכה לגרום לראשי צוותי המשימה בגופי החלל לגרד את הראש. בתמונה רואים גיאומטריה המעלה מחשבות על דלתא (מישור סחף) עתיקת יומין: מערכת של תעלות המסתעפות על פני הקרח, קווים כהים ובהירים שמזכירים את הדינמיקה של מים בכדור הארץ, אך ללא ים גלוי או נהר ברור בקרבת מקום.
ההשערות המובילות כיום טוענות כי מתאן נוזלי - ולא מים - חקק את התעלות בשטח, ממש כמו שגשמים ונהרות מעצבים את הנוף הקרקעי אצלנו. ואולם, הנתונים מראשית הנחיתה - ובהם הרכב השטח, הרכב האטמוספירה, ואף הקריאה שנרשמה בעת קפיצת המתאן שנרשמה בחיישני הקרקע - לא הצליחו לחבר את החלקים בדיוק הדרוש: האם היו אלה גשמי עונות, שטפונות עבר, או אף פעילות גיאולוגית עמוקה שהשתוללה מתחת לפני השטח ויצרה דפוסים דמויי דלתות מים?
פרופ' מרטי טומסקו מאוניברסיטת אריזונה, שתיאר כנחלים זורמים לתוך דלתא לצד "תעלות קצרות" שמזכירות מעיינות פורצים ממדרונות - מבהיר שהדיון עדיין פתוח. לא נמצאה עדות ישירה לאגם גדול בסביבה, בשונה מהימות והימים האדירים שהתגלו בהמשך ליד הקטבים.
במהלך 72 הדקות שהגשושית "הויגנס" שרדה על פני השטח, היא צילמה יותר מ-350 תמונות ותיעדה קרקע זרועה אבני קרח ובוץ קפוא. מנורת חימום ייעודית אף חשפה עלייה משמעותית בריכוז המתאן, מה שהצביע על הימצאותו במצב נוזלי מתחת לפני הקרקע, אך לא הצליחה לספק תשובה סופית - האם מדובר כיום בפעילות מתמדת, בזיכרון גאולוגי מהעבר, או בתהליך עונתי?
עולם המדע לא מסתפק בתעלומה - ובימים אלה מתכוננת ההשקה של המשימה הבאה: "דרגונפליי" - רכב רחפן עצמאי, המצויד במערכות בדיקה וסקר מתקדמות, מתוכנן לנחות על טיטאן ב-2034 לאחר טיסה ארוכה בחלל. בדרכו יפוקח מארץ עשרות אתרים, יצלם בפירוט נופים חיים, ויאתר סימנים למולקולות אורגניות שונות.
"רק סקר מתמשך בנקודות מגוונות יוכל לפתור את תעלומת הצילום ההוא" מסביר ד"ר קונור ניקסון מסוכנות החלל האמריקאית, "ולהכריע: איזה עולם מסתתר מתחת למסכה הכתומה של טיטאן?"
בשנת 2028 תצא לדרך המשימה הגדולה, וב-2034, כאשר הדרגונפליי יתחיל לרחף מעל תעלות הקרח של טיטאן, אולי נדע סוף סוף את התשובה לאחת התעלומות הגדולות של מערכת השמש.
0 תגובות