ארצות הברית הרחיבה משמעותית את הלחץ על איראן, לא רק בזירה הצבאית אלא בעיקר במישור הכלכלי והימי, כאשר הצי האמריקני החל לעלות על מכליות נפט הקשורות לאיראן ואף לתפוס ספינות מסחריות במים בינלאומיים.
ביום ראשון בערב הצבא האמריקני השתלט על ספינת המטען איראנית TOUSKA שניסתה להפר את המצור שמוטל על כלי השיט שיוצאים מאיראן או עושים את דרכם אליה.
הנשיא טראמפ אמר שמדובר בספינת מטען גדולה, "במשקל קרוב לזה של נושאת מטוסים". לדבריו, "זה לא נגמר טוב עבורם" - וספינת הצי האמריקני גרמה ל"חור בחדר המנועים" של הספינה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בנוסף, בלילה שבין שני לשלישי ביצעו כוחות אמריקניים השתלטות וביקורת ימית על מכלית הנפט “M/T Tifani”, שאינה רשומה תחת מדינה, באזור האחריות של פיקוד האינדו-פסיפי (אזור הודו).
במשרד ההגנה האמריקני הדגישו כי מדובר במכלית שהוגדרה כמסייעת לרשתות סחר בלתי חוקיות וככזו שעליה הוטלו סנקציות, בשל חשד להעברת תמיכה חומרית לאיראן.
מדובר בצעד דרמטי שמרחיב את פעולות האכיפה הרבה מעבר לאזור המפרץ הפרסי, ומסמן מעבר לאסטרטגיה גלובלית שמכוונת לפגוע בלב מנגנון ההכנסות של טהרן.
כבר מתחילת המלחמה מדווחים מומחי מודיעין ימי ואנליסטים במערב על "היעלמותן של ספינות" במפרץ. מדובר בספינות הקשורות לאיראן, רובן מכליות, שחלקן הצליחו "לעקוף" את המצור שהטיל הצי האמריקאי על הנמלים האיראניים במיצר הורמוז, ולחצות את התעלה.
באופן סדרתי, כבר בתחילת השנה השתלטו כוחות אמריקניים על 10 מכליות נפט שלטענתם משתייכות לצי הצללים, וצרפת והודו השתלטו על 4 נוספות. זאת במסגרת מאמץ מוגבר של וושינגטון לסכל את עקיפת הסנקציות.
מהו "צי הצללים"?
המונח “צי הצללים” הפך בשנים האחרונות למרכיב מרכזי בכלכלת הצללים של איראן. מדובר ברשת של מכליות שפועלות תחת דגלים משתנים, ללא ביטוח מוסדר ולעיתים תוך כיבוי מערכות זיהוי, כדי לעקוף סנקציות ולמכור נפט לשווקים באסיה.
לפי הערכות, חלק משמעותי מיצוא הנפט האיראני – כ-1.6 מיליון חביות ביום – זורם בעיקר לסין, שם הוא נרכש על ידי בתי זיקוק קטנים ועצמאיים המכונים “קומקומים”.
בתי זיקוק אלו משלמים לרוב במטבע היואן במקום בדולרים. במקביל, סין הגדילה את מכסת ייבוא הנפט למגזר הלא ממשלתי מ-140 מיליון טונות מטריות בשנת 2018 ל-257 מיליון טונות מטריות השנה.
התשלומים מועברים דרך בנקים סיניים קטנים, דוגמת בנק קונלון, אשר פעילותם הגלובלית מוגבלת ולכן יש להם פחות מה להפסיד מסנקציות אמריקאיות. חברות קש שהוקמו על ידי איראן בהונג קונג ובמקומות נוספים מסייעות בהמרת הכספים לדולרים או לאירו.
כך זה פועל
ככל שמספר המכליות המובילות נפט מרוסיה, איראן (וגם ונצואלה עד לאחרונה) גדל בארבע השנים האחרונות, כך גם השתכללו שיטות ההסוואה: שינויי נתיב וזהות, הסתרת מקור המטען ויצירת מסמכים כוזבים – מה שהופך את המשימה לבלימת הרשת למורכבת במיוחד.
אחת השיטות המרכזיות היא העברות נפט מספינה לספינה בלב ים – תהליך שבו מכלית אחת מרוקנת, במלואה או בחלקה, את מטענה למכלית אחרת, כדי לטשטש את מקור הנפט. היקף הפעילות הזו הוכפל בשנה האחרונה.
שיטה נוספת היא שינוי שמות כלי השיט וכיבוי מערכת הזיהוי האוטומטית (AIS) של הספינה, כך שהיא נכנסת ויוצאת מנמל מבלי להותיר עקבות דיגיטליים. או לחילופין, שינוי מספר הזיהוי הייחודי של הספינה.
השידור המחייב הסטנדרטי כולל את שם הספינה, מיקומה, מסלולים ומספרי IMO (ארגון הימאות הבינלאומי). מזהי IMO הייחודיים, שהם בני שבע ספרות, מאפשרים לעקוב אחר ההיסטוריה הימית של ספינות לאורך כל שנות פעילותן.
שיבוש ו"זיוף" אותות המשדרים הללו, בין אם בהפרעה לאותות הלוויין שהם משגרים, או ביצירה מכוונת של אותות שגויים - גורם לספינות "להופיע" במקום שבו הן לא נמצאות.
עוד טקטיקה נפוצה היא אימוץ דגל כוזב או "דגל נוחות" - מדינות קטנות ולא-מערביות רבות מעבירות את ניהול מרשם כלי השיט שלהן לגורמים חיצוניים, לעיתים תוך פיקוח רופף יותר.
כך למשל, חשבוניות מזויפות מציגות את הנפט כאילו מקורו בעומאן או במלזיה. כתב אישום שהוגש בארצות הברית בשנת 2024 חשף כי רוכשים ניהלו משא ומתן ישירות מול משמרות המהפכה של איראן דרך חברת קש.
היקף הצי
בוול סטריט ג'ורנל פרסמו תחקיר מעמיק על הצי הזה, שכולל לפי ההערכות כ-1,300 ספינות - בעיקר בנתיבי הסחר של איראן ורוסיה. ב-2025 הוטלו סנקציות על 860 כלי שיט – יותר מפי חמישה מהשנה שקדמה לה.
צי הצללים אחראי לפי ההערכה שפורסמה בוול סטריט ג'ורנל ל-6%-7% מסחר הנפט הגולמי ב-2025. לפי אותה ההערכה, רוסיה הסתמכה בשנה שעברה על הצי כדי לשנע כ-80% מהנפט ותוצרי הנפט שלה, שעומד בפני סנקציות קשות שהוטלו לאחר שפלשה לאוקראינה ב-2022.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הפעולות של ארה"ב ובעלות בריתה נגד רשת ההברחות הימית של איראן ורוסיה, שמימנה את פלישת הקרמלין לאוקראינה, סיפקה צינור חמצן כלכלי לאיראן והעניקה נפט מוזל לסין ולהודו, העלו משמעותית את העלויות והסיכונים עבור מפעילי הצי - ובמערב מקווים להגביר את הסיכון ולהקטין את התועלת שבהברחות כדי לסכל את יעילותן.
0 תגובות