ארצות הברית, דנמרק וגרינלנד מנהלות בארבעת החודשים האחרונים משא ומתן חשאי בוושינגטון, שמטרתו להסדיר את מעמדו הצבאי והכלכלי של האי הארקטי. במסגרת הדיונים, דורש הממשל האמריקאי לקבל זכות וטו על עסקאות השקעה גדולות בגרינלנד, כדי למנוע דריסת רגל של מדינות מתחרות כמו רוסיה וסין.
בנוסף לכך, וושינגטון לוחצת לשנות את הסכמי ההגנה הקיימים כדי לאפשר לחיילים אמריקאים להישאר באי ללא הגבלת זמן, תנאי שיחייב את גרינלנד גם אם תזכה בעצמאות מלאה מדנמרק בעתיד. הדרישות הללו מעוררות דאגה עמוקה בקרב פקידים ומחוקקים מקומיים, החוששים כי התנאים התקיפים יסכלו כל סיכוי לעצמאות אמיתית.
"אנו יכולים באותה מידה להניף את הדגל שלנו רק עד מחצית התורן", אמר חבר הפרלמנט הגרינלנדי, ג'וסטוס האנסן, בהתייחסו לויתורים הנדרשים מארצם. השיחות החלו בעקבות איומיו של הנשיא דונלד טראמפ בחודש ינואר האחרון לכבוש את האי מטעמי ביטחון לאומי, איומים שגררו משבר דיפלומטי חריף ואיימו לערער את ברית נאט"ו.
למרות שהנשיא האמריקאי פנה מאז לעסוק במשברים בינלאומיים אחרים, גורמים בבית הלבן הבהירו כי עניין האינטרס בגרינלנד נותר בעינו. עוזר מזכיר המדינה ליחסים ציבוריים גלובליים, דילן ג'ונסון, מסר כי "זהו אינו נשיא המאפשר לבעיות להישאר לא פתורות כדי שנשיאים עתידיים יתמודדו איתן".
במקביל לשיחות, אותן מוביל מייקל נידהם, יועצו הבכיר של מזכיר המדינה מרקו רוביו, הפנטגון כבר מקדם תוכניות להרחבת האחיזה הצבאית בשטח. קצין נחתים נשלח לבדוק שדה תעופה ונמל מדרום לאי במטרה להכשירם לקליטת כוחות מיוחדים, כחלק מאסטרטגיה רחבה להתמודדות עם השינויים הגיאופוליטיים בקוטב הצפוני.
מנהיגי גרינלנד מרגישים כי מופעל עליהם לחץ כבד וכי אין להם כוח מיקוח ממשי מול המעצמה האמריקאית. יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט המקומי, פיפאלוק לינגה, ציינה כי "דבר מכל זה אינו הוגן. זה מרגיש מאוד כמו הכל או כלום. התוצאה הטובה ביותר היא פשוט שלא יפלשו אלינו או ישלטו בנו".
החשש באי מתגבר לקראת אמצע חודש יוני, יום הולדתו של הנשיא טראמפ, מועד שבו חוששים הפוליטיקאים המקומיים מפני הצהרות תוקפניות חדשות. שרת החוץ לשעבר וחברת הפרלמנט, ויוויאן מוצפלדט, הדגישה כי "אם הוא עומד לממש את המדיניות שלו להפוך את ארצות הברית לגדולה יותר, הוא יכול לנצל ימים כאלה".
האי גרינלנד, שבו מתגוררים כ-57 אלף תושבים, עשיר במחצבים חיוניים, נפט ואורניום, עובדה המגבירה את העניין הכלכלי של וושינגטון במשאבי הטבע שלו. ראש הממשלה, ינס פרדריק נילסן, הבהיר כי ארצו פתוחה לשיתופי פעולה כלכליים, אך סייג ו אמר כי "יש לנו תקנות סביבתיות מחמירות מאוד וכך זה יישאר".
נילסן, בן 33 ושחקן בדמינטון מקצועי לשעבר, נשען על קופנהגן כגורם מגן, ומבקש להשאיר את הדיון על עתיד האי ברמה הפנימית. "שאלת העצמאות הגרינלנדית והיחסים בין גרינלנד לדנמרק היא דבר שעלינו להחליט עליו באופן פנימי. זה לא משהו שהאמריקאים או כל אחד אחר צריכים להתערב בו", סיכם ראש הממשלה.
0 תגובות