מקור הכספים המרכיבים את קרן ההשקעות החדשה לאיראן, ששוויה עומד על 300 מיליארד דולר, מבוסס באופן בלעדי על הון פרטי של חברות מסחריות ואינו כולל כל מימון ממשלתי או מענקים מדינתיים, כך לפי דיווח ב'רויטרס'.
עוד עולה מהדיווח הדרמטי כי חברות פרטיות מארצות הברית, מדינות המפרץ הערביות, אסיה, דרום אמריקה ואפריקה כבר הבטיחו את הקצאתם של למעלה מ-150 מיליארד דולר, המהווים יותר ממחצית מסך הקרן, לטובת מיזמים בשטח איראן.
המשקיעים הפרטיים ייעדו את הכספים הללו לפיתוח מגזרי האנרגיה, הלוגיסטיקה, התחבורה והייצור התעשייתי.
היוזמה להקמת כלי ההשקעה הפרטי, המכונה קרן השיקום והפיתוח, נולדה לאחר שארצות הברית דחתה על הסף דרישה רשמית של טהרן לקבלת פיצויי מלחמה ממשלתיים בגובה 400 מיליארד דולר.
למעשה, מדובר בקרן פיצוי לנזקי המלחמה, אותו "כיבסה" ארה"ב במסווה של קרן שיקום בינלאומית.
בעקבות הסירוב האמריקאי, גיבשו הצדדים את רעיון המנגנון הפרטי, שבו ישתלבו גם מדינות מהאזור באמצעות העמדת קווי אשראי, ערבויות להלוואות או מימון ישיר לשיקום תשתיות שנפגעו בלחימה, כדוגמת שדות תעופה, בתי זיקוק וקומפלקס הפלדה מוברקה.
הקרן המדוברת, אשר פרטיה נכללים במסגרת הסכם המדיני החדש בין המדינות, מהווה ישות פיננסית נפרדת לחלוטין מהערוץ הדיפלומטי המקביל שעוסק בהסרת הסנקציות הכלכליות ובשחרור נכסים ריבוניים איראניים שהוקפאו בבנקים זרים בעולם.
סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי.די. ואנס, הבהיר כי הגישה של טהרן אל קרן השיקום, שזוכה לתמיכת מדינות המפרץ, תמומש רק אם הממשל האיראני יעמוד בכל סעיפי ההסכם מול וושינגטון, ובכלל זה פירוק מלא של תוכנית הגרעין, סילוק האורניום המועשר והסכמה למשטר פיקוח הדוק.
הפעלתה המעשית של הקרן מותנית בחתימה על הסכם סופי ומוחלט בין המדינות, כאשר מזכר ההבנות הנוכחי נועד להגדיר את יחסי העבודה בטווח של חודשיים.
"הוא ייווצר רק לאחר חתימת העסקה הסופית", הסביר מקור בעל ידע ישיר בפרטי המשא ומתן, והוסיף כי "במהלך 60 הימים הללו, מנהלי הקרן יעבדו עם איראנים ומשקיעים כדי לתכנן ולקבוע את היקף הפרויקטים".
המדינות שהבטיחו עד כה את השקעתן באיראן הן: ארה"ב, מדינות המפרץ הערביות, אסיה, ומדינות דרום אמריקה ואפריקה.
0 תגובות