שני מחנות מרכזיים פועלים כיום בתוך איראן ומובילים את קבלת ההחלטות במדינה. מדובר במחנה הפרגמטי יותר, הנמצא תחת הנהגתם של קליבאף ועראקצ'י, ומולו המחנה הקשוח יותר המיוצג על ידי משמרות המהפכה.
במהלך אירועי הלווייתו של חמינאי, הותקף עראקצ'י באיראן ובעיראק על ידי המון זועם. המפגינים במקום קראו קריאות קשות נגדו ודרשו להוציאו להורג, תוך שהם משמיעים קריאות "מוות לבוגדים" וססמאות נוספות ברוח זו.
המחנה הפרגמטי באיראן מנסה להוביל קו שיאפשר להגיע להסכם מול ארצות הברית, לאחר החתימה על מזכר ההבנות בלוצרן.
מנגד, המחנה השני של משמרות המהפכה מזוהה עם קו של עימות מזוין, והוא מציג עמדה נחרצת המתנגדת לכל סוג של עסקה עם האמריקנים.
במסגרת השיקולים של המחנה הפרגמטי, קיימת הבנה כי עד עתה נמנעה תקיפה ישירה נגד ישראל בשל החשש מקריסת מסמך ההבנות. בשל כך, איראן מעדיפה להסתפק בעת הזו בביצוע תקיפות ממוקדות באזור כווית ובמדינות המפרץ הפרסי.
הזרם הפרגמטי מייחס חשיבות עליונה להישגים הגדולים שהשיגה איראן מול ארצות הברית, שהם משמעותיים בהרבה ממה שהושג בהסכם הקודם תחת ממשל אובמה. הישגים אלו כוללים את ביטול הסנקציות על הנפט, נושא שארצות הברית מעלימה ממנו עין כרגע, לצד תקווה איראנית להסדרתו המלאה.
ההסכמות הנוכחיות אמורות להוביל גם לשחרור נכסים איראניים מוקפאים ברחבי העולם, ובדגש על כספים שהוחזקו בקטאר. כמו כן, השיגה איראן שליטה בפועל במצרי הורמוז, כאשר לפי ההסכם למשך שישים יום היא אינה גובה תשלום, אך המשמעות היא שלאחר תקופה זו היא תוכל לעשות כן.
באיראן מבינים היטב כי תקיפה נגד ישראל וחזרה למסלול של מלחמה כוללת יובילו באופן מיידי לקריסתו של מסמך ההבנות. המשמעות של צעד כזה מבחינת טהראן היא ביטול כלל ההישגים וחזרה מוחלטת של המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני שטראמפ הכריז על הפסקת האש.
עם זאת, השאלה המרכזית שנותרה היא מדוע המחנה הקשוח של משמרות המהפכה אינו גורר את המערכה למלחמה רחבה יותר ואינו תוקף את ישראל. נראה כי התשובה לכך נעוצה בחשש הממשי של משמרות המהפכה מפני עוצמת התגובה הישראלית הצפויה.
ההנהגה הצבאית באיראן מודעת לכך שישראל ממתינה להזדמנות לחזור למלחמה בעוצמה מלאה. באיראן יודעים כי במקרה של עימות ישיר, ישראל לא תסתפק בתקיפת יעדים באזור מצרי הורמוז או בדרום המדינה, כפי שמבצעת ארצות הברית.
ההערכה באיראן היא כי תגובה ישראלית תכלול תקיפות נרחבות בתוך טהראן, פגיעה ישירה במרכזי השלטון וניסיון להביא להפלת המשטר. לא מן הנמנע גם שישראל תנצל את ההזדמנות לשים את ידיה על האורניום המועשר החבוי אי שם בעומק ההרים.
בשל כך, הזרם הקשוח מעדיף לשמור על כוחו הנוכחי ולא להסתכן באיבוד היכולות הבליסטיות שעוד נותרו לו - ואותן ישראל רוצה להשמיד.
משמרות המהפכה מעדיפים לצבור כוח מתוך הבנה שהמערכה הבאה מול ישראל תתרחש במועד מאוחר יותר ולא בעת הזו. בינתיים, איראן מסתפקת בתקיפת מדינות המפרץ, שכן תגובתן של מדינות אלו אפסית, וגם התגובה האמריקנית נותרת ממוקדת ומצומצמת.
ארצות הברית מצדה אינה מעוניינת לבטל את מסמך ההבנות שנחתם עם איראן. מנגד, באיראן מבינים כי תקיפה נגד ישראל תוביל לתגובה ישראלית קיצונית בהרבה, ומדובר בתרחיש שהמערכת הצבאית באיראן אינה מוכנה אליו בשלב זה.
עם זאת, במידה וארה"ב תודיע בצנורות הרשמיים - ולא דרך הודעה של טראמפ ב-TRUTH, כי ההסכם בטל ומבוטל, אזי לא מן הנמנע שטהרן תבקש לנקום בישראל על מותו של חמינאי, בחזרה למלחמה עצימה.
0 תגובות