מהלך חריג של הבנק המרכזי של הולנד מעורר תשומת לב בעולם הפיננסי: הבנק המרכזי ההולנדי העביר כ־86 טונות מהזהב שבמאגרי המדינה בניו יורק ובאוטווה ללונדון, על רקע "אי־שקט גיאופוליטי גובר".
ההעברה התבצעה בין מרץ לאוגוסט 2026, והסיבה הרשמית אינה מחסור בזהב או ניסיון להיפטר מנכסים אמריקניים, אלא רצון לשפר את היכולת של הולנד להשתמש בעתודות הזהב שלה במהירות במקרה של משבר. לפי הבנק המרכזי ההולנדי, זהב המוחזק בלונדון ניתן למסחר ביתר קלות מזה המאוחסן בניו יורק או באוטווה.
מאחורי ההחלטה עומדת עובדה משמעותית: לונדון היא אחד המרכזים החשובים בעולם למסחר פיזי בזהב. לכן, מבחינת הבנק ההולנדי, החזקת חלק גדול יותר מהעתודות שם מאפשרת להפוך את הזהב לנכס שניתן לממש או להעביר במהירות רבה יותר כאשר התנאים בשווקים משתנים או כאשר מתפתח משבר פיננסי או גיאופוליטי.
בסך הכול מחזיקה הולנד בכ־612.4 טונות זהב. בסוף 2025 הוערך שווי המאגר בכ־72.2 מיליארד אירו, או כ־83.6 מיליארד דולר. לאחר המהלך, חלקה של לונדון בעתודות הזהב ההולנדיות גדל באופן משמעותי, בעוד שהחלקים המוחזקים בניו יורק ובאוטווה הצטמצמו.
ההחלטה מגיעה בתקופה שבה בנקים מרכזיים ברחבי העולם מייחסים לזהב חשיבות הולכת וגוברת. מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה והקפאת חלק ניכר מעתודות המט"ח הרוסיות במערב, גבר הדיון בקרב מדינות ובנקים מרכזיים סביב הסיכונים הכרוכים בהחזקת נכסים מחוץ לשטח המדינה. במקביל, הביקוש לזהב מצד בנקים מרכזיים נותר גבוה ומחיר המתכת נמצא ברמות היסטוריות.
גם שוק הזהב עצמו משקף את חוסר הוודאות. ב־2 בספטמבר 2026 מחיר הזהב הספוטי התאושש ביותר מאחוז והגיע לכ־4,376 דולר לאונקיה, בעוד חוזי הזהב בארה"ב נסגרו סביב 4,415 דולר לאונקיה.
המהלך ההולנדי מצטרף בכך למגמה רחבה יותר שבה מדינות בוחנות מחדש את האופן שבו הן מחזיקות את נכסי הרזרבה שלהן. הזהב, שאיבד במשך שנים חלק מהמעמד המרכזי שהיה לו במערכת המוניטרית, חזר בשנים האחרונות להיות נכס אסטרטגי עבור בנקים מרכזיים.
0 תגובות