סרטון שהפיץ יוצר התוכן הטורקי סלאמי חקטן מציג מקרוב את אחת החקלאות המזוהות ביותר עם תימן: גידול וקטיף הגת. בתיעוד נראה חקלאי תימני גוזם את שיחי הגת ומסביר על הטיפול בצמח לקראת מחזור הגידול הבא. לפי ההסבר המופיע בתיעוד, לאחר הגיזום מצמיח הצמח במהירות ענפים חדשים, ובתוך כ־20 ימים ניתן להגיע שוב לשלב המתאים לקטיף.
חקטן, המוכר ברשת בשם Selâmi Haktan, הוא יוצר תוכן טורקי בעל מאות אלפי עוקבים ברשת החברתית איקס. בחשבון שלו הוא מרבה לפרסם תיעודים מרחבי העולם, תמונות היסטוריות, סרטונים ויראליים וחומרים בנושאי אקטואליה.
בתימן, הגת אינו עוד גידול חקלאי בלבד – מדובר בצמח המשולב בחיי החברה והתרבות במדינה. העלים הצעירים נקטפים כשהם טריים, נלעסים במשך שעות ונאגרים בתוך הלחי.
החומר הפעיל המרכזי בצמח, קתינון, הוא חומר ממריץ הקשור לתחושת ערנות. מפגשי הלעיסה בשעות אחר הצהריים הפכו במשך השנים לחלק מוכר מהשגרה החברתית בתימן.
אלא שמאחורי השיח הירוק והקטיף המהיר מסתתרת אחת הבעיות הסביבתיות הקשות של תימן: משבר המים. המדינה מתמודדת כבר שנים עם מחסור חמור במקורות מים, וגידול הגת תופס חלק משמעותי ממשאבי המים החקלאיים.
לפי ניתוח שפורסם השנה במרכז סאנאא לחקר האסטרטגי, החקלאות צורכת כ־90 אחוזים מכלל משיכות המים בתימן, והגת לבדו מהווה גורם מרכזי בדלדול מי התהום. באזורים מסוימים, מציין המחקר, חלקו של הגת בצריכת מי התהום המופקים מגיע לשיעורים גבוהים במיוחד.
גם נתוני האו"ם מצביעים על התלות הגדולה של החקלאות התימנית במים ועל חלקו המשמעותי של הגת. דו"ח חברתי־כלכלי של יוניצ"ף מציין כי החקלאות אחראית לכ־91 אחוזים מצריכת המים במדינה, וכי גידולי הגת תופסים כ־22 אחוזים מהשטח החקלאי המושקה וצורכים כ־30 אחוזים מהמים המשמשים לחקלאות.
הסיבה לכך שהחקלאים ממשיכים לגדל גת פשוטה: מדובר בגידול שמניב הכנסה גבוהה וביקוש מקומי כמעט קבוע. מחקר של תוכנית הפיתוח של האו"ם מציין כי הגת הפך לגידול מסחרי משמעותי המייצר הכנסה ופרנסה לחקלאים, במיוחד בתקופה שבה המלחמה והמשבר הכלכלי פגעו בחקלאות התימנית.
אבל הרווחיות באה עם מחיר. התרחבות גידולי הגת באה לא פעם על חשבון גידולים אחרים, בהם פירות, ירקות וקפה, ובכך היא משפיעה גם על הביטחון התזונתי במדינה. במקביל, שאיבת מי תהום לצורך השקיית המטעים מגבירה את הלחץ על מאגרי המים שכבר נמצאים במצב קשה.
0 תגובות