ממצאים מתכתיים חריגים שהתגלו בהפרש של יום במטעי דקלים באינדונזיה עוררו בהלה וסקרנות בקרב העובדים והתושבים המקומיים.
האירועים התרחשו במחוז קוטאוורינגין טימור שבמחוז מרכז קלימנטן באינדונזיה. ביום שני, 19 באוקטובר, התגלה במטע השייך לחברת אגרו בוקיט גוף מתכתי גדול, שאורכו כשישה מטרים ועליו כבלים ורכיבים נוספים. למחרת, ביום שלישי, נמצאה באותו אזור חתיכת מתכת נוספת, בעלת מבנה מעוגל המזכיר כיפה, שקוטרה כארבעה מטרים.
הממצאים הגיעו לאחר שבערב יום ראשון דיווחו תושבים באזור על קול נפץ חזק ורעש עמום מכיוון השמיים. למחרת החלו להתגלות חלקי המתכת בשטחי המטעים, והדבר עורר תהיות בנוגע למקורם. חלק מהתושבים חששו שמדובר בשרידי כלי טיס, בין היתר בשל הכבלים שנותרו מחוברים לחלקים.
בהמשך נמסר כי הממצא הראשון זוהה כשריד של רקטת החלל הסינית ג'וּצְ'יוּאֶה 2E, ששוגרה ב־14 באוקטובר 2026 כשהיא נושאת עשרה לוויינים. על פי הדיווח של סוכנות הידיעות האינדונזית אנטארה, ניתוח מסלול הרקטה הצביע על כך שהיא חלפה מעל אזור קלימנטן ב־18 באוקטובר, סמוך לשעה שבה נשמעו הדיווחים על הרעש החריג.
ביום רביעי, 21 באוקטובר, דיווח האתר האינדונזי דטיק כי גם העצם השני שנמצא במטע נחשב בעיני חוקרים לשריד מאותה רקטה. תומאס דג'מאלודין, חוקר בכיר בתחום האסטרונומיה והאסטרופיזיקה בסוכנות הלאומית למחקר ולחדשנות באינדונזיה, הסביר כי מדובר בשברי גוף הרקטה, לרבות רכיבים פנימיים ומכלי דלק, וכי השברים עשויים להתפזר על פני אזורים נרחבים לאורך מסלול החדירה לאטמוספירה.
לפי ההסבר המדעי, חלקי רקטות שאינם נדרשים עוד לאחר השלמת משימתם עשויים להמשיך להקיף את כדור הארץ במשך זמן מה. כאשר מסלולם יורד והם נכנסים מחדש לאטמוספירה, החיכוך והחימום הקיצוני עלולים לגרום להם להישרף, להתפרק או ליפול אל פני הקרקע. התהליך עשוי גם ליצור הבזקי אור ורעשי נפץ הנשמעים מהקרקע.
בעקבות הגילויים פעלו גורמים מקומיים לבדיקת העצמים ולאבטחתם. לפי הדיווחים, החלק הראשון הועבר לבסיס חיל האוויר האינדונזי איסקנדר שבפנגקלאן בון, בעוד שכוחות צבא נשלחו לעקוב אחר הממצא הנוסף.