במשך חודשים ארוכים, דמותה של מריה קורינה מצ'אדו סימלה את התקווה לשינוי בוונצואלה, ורבים ציפו כי מיד לאחר לכידתו הדרמטית של הרודן ניקולאס מדורו ב-3 בינואר, הנשיא טראמפ יצור איתה קשר מיידי או ימנה אותה להוביל את המדינה. אולם, להפתעת הקהילה הבינלאומית, טראמפ בחר דווקא לגבות את הנשיאה הזמנית דלסי רודריגז, נאמנתו של מדורו לשעבר, תוך שהוא טוען כי למצ'אדו "אין את התמיכה או הכבוד" הנדרשים בתוך ארצה כדי להנהיג.
בעוד המתח הפוליטי גואה, התגלגל לפתחו של הבית הלבן עניין "החלום הרטוב" של הנשיא: פרס נובל לשלום. מצ'אדו, שזכתה בפרס היוקרתי לשנת 2025 על מאבקה למען זכויות דמוקרטיות, הצהירה כי היא "תשמח מאוד" להעניק את הפרס באופן אישי לטראמפ או לחלוק אותו עמו, כהוקרה על חלקו ב"הבאת מדורו לדין". הצהרה זו עוררה סערה כה גדולה עד שמוסד הנובל הנורווגי נאלץ להוציא הבהרה רשמית ויוצאת דופן לפיה הפרס הוא סופי ואינו ניתן להעברה או לחלוקה לאחר הכרזתו.
טראמפ, מצדו, שיחק משחק כפול מול המצלמות. בעוד שכלפי חוץ הגיב לאפשרות קבלת הפרס ממצ'אדו ש"זה לא ממש מעניין אותו", ו"שלא אכפת לו מזה", הוא לא חדל מלהזכיר לכתביו כי הוא האדם הראוי ביותר בהיסטוריה לפרס. טראמפ טען כי "צריך לקבל את פרס הנובל על כל מלחמה שעוצרים". הוא הוסיף כי "בתיאוריה, כשמכבים שמונה מלחמות, צריך לקבל אחד (פרס) על כל מלחמה. הוא תקף שוב ושוב את זכייתו של ברק אובמה בפרס, וטען כי בתיאוריה הוא אמור לקבל פרס נובל על כל מלחמה שעצר, למרות שהצהיר באופן סותר כי העניין "כלל לא מעסיק אותו".
כעת, השניים עומדים להיפגש בשבוע הבא בוושינגטון, פגישה שמתקיימת בצל גילויים חדשים. על פי דיווחים, מזכר של משרד המשפטים האמריקאי חשף כי התמיכה המשפטית והציבורית של האופוזיציה בראשות מצ'אדו הייתה גורם מכריע שסייע לביסוס הטיעון המשפטי של ממשל טראמפ להפלת משטר מדורו.
0 תגובות